1

העותר הגיש "עתירת אסיר" כנגד ההחלטה המינהלית שלא לשנות את סיווגו כאסיר בטחוני ובתוך כך שלא להעבירו מהאגף הבטחוני לאגף הפלילי. העתירה הוגשה בעת שהעותר היה בסטאטוס "אסיר".

הדיון בעתירה נקבע ליום 09/10/16.

בין לבין, שוחרר העותר ממאסרו. על פי החלטת בית המשפט העליון ב-ע"פ 7256/16 שהורה ביום 29/09/16 על עיכוב ביצוע המשך ריצוי רכיב המאסר של האסיר והוא שוחרר לביתו בתנאים מגבילים.

המדינה הגישה בקשה למחיקת העתירה משום שהעותר כיום איננו בגדר אסיר או עציר.

בבקשה מציינת המשיבה כי ב"כ העותר מתנגד לבקשת המחיקה.

בהחלטתי מהיום ביקשתי את תגובתו של ב"כ העותר לבקשה. בהודעה שנמסרה בשמו של ב"כ העותר הודיע ב"כ העותר כי הוא עומד על דיון בעתירה ולא מסכים למחיקתה.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת עמדת המשיב אני סבור כי אכן לאור השינוי בסטטוס של העותר אין מקום לדון בעתירה ויש למוחקה על הסף.

סעיף 1 לפקודת בתי הסוהר מגדיר "אסיר": "אסיר - הנתון כדין במשמורת בית הסוהר"

סעיף 62א לפקודה קובע כי "אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי ... עתירה".

2

סמכותו של בית המשפט היא לדון בעתירות של אסירים. הסמכות שניתנה לבית המשפט על פי סעיף 62א וסעיף 62ב לחוק היא ליתן צווים לרשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידם על פי דין "בכל עניין הנוגע למאסרו או למעצרו".

מאחר ובעקבות החלטת בית המשפט העליון העותר אינו עונה להגדרת "אסיר" או "עציר", אין מקום לדון בעתירה שעניינה שאלת סיווגו של העותר כ"אסיר בטחוני" או כ"אסיר פלילי", משום שהוא אינו אסיר כלל.

לאור שינוי הנסיבות מדובר בהליך סרק.

לפיכך, אני מורה על מחיקת העתירה ועל ביטול מועד הדיון שנקבע.

המזכירות תודיע מיידית לצדדים.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ז, 06 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.