1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד אחמד רסלאן

ב"כ המשיב עו"ד וינוגרד

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מרצה 23 שנות מאסר בגין הריגה, התעללות בקטין וגרימת חבלה חמורה לו והוא מבקש לצאת לחופשות, להשתלב בהליך טיפולי ובאגף שיקום.

במהלך הדיון בפניי חזר בו העותר מבקשתו לצאת לחופשות שכן ועדת אלמ"ב תדון בבקשתו בחודש דצמבר 2015 והוא יגבש דעתו בעניין זה לאחר שתתקבל החלטת ועדת אלמ"ב.

העותר עומד על בקשתו להשתלב בהליך טיפולי לו הוא זקוק בתחום האלימות במשפחה, והמשיב מתנגד לאור התנהגותו של העותר במהלך השתתפותו בקבוצה פסיכו חינוכית לעברייני תעבורה, כפי שהדבר מתואר בחוות דעת העו"ס שהוצגה בפניי.

2

ב"כ העותר טוען כי אין לזקוף לחובת העותר התנהגות זו שכן הקבוצה לא התאימה לו מאחר ונושא מאסרו הוא עבירת אלימות ולא עבירות תעבורה, גם אם יש לו עבר פלילי באלה.

מעמדת גורמי הטיפול עולה שאמנם העותר השתתף במרבית מפגשי הקבוצה, אך השתתפותו הייתה מורכבת וניכר כי הוא חסר מודעות לדפוסיו ולחומרת עבירותיו והפריע לפעילות הקבוצה.

גם אם כך הם פני הדברים, אין לזקוף את התנהגותו בהכרח לחובתו שכן אין מחלוקת שההליך הטיפולי לו זקוק העותר, לאור עבירותיו נושא מאסרו, הוא הליך טיפולי בתחום האלימות, לאחר שבשנת 2012 לקח חלק בקבוצת שליטה בכעסים והביע רצון להשתלב במחלקת קשת בבית סוהר רימונים.

לאור האמור לעיל, יבחנו גורמי הטיפול אפשרות שילובו בקבוצה טיפולית בתחום עבירות האלימות, הוא תחום הטיפול לו הוא זקוק לאור העבירות נושא מאסרו ויש לקוות כי התנהגותו במהלך אותה קבוצה לא תהיה כפי שהייתה כאשר השתתף בקבוצת פסיכו חינוכית לעברייני תעבורה.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, י"ג כסלו תשע"ו, 25 נובמבר 2015, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.