1

בפניי עתירת אסיר נגד ההחלטה המינהלית שאיננה מתירה לו קשר טלפוני עם בנותיו ונכדיו.

העותר טוען כי מתאפשר לו לקבל לביקורים את בנותיו ואין כל היגיון ואיסור קשר טלפוני עמן.

המשיב מבקש לדחות את העתירה בציינו כי קיים הבדל מהותי בין ביקורים לבין שיחות טלפון.

ההגבלה על שיחות טלפון נובעת ממידע מודיעיני ממשי לפיו יש הצדקה למניעת שיחות הטלפון.

עוד ציין ב"כ המשיבה כי בית המשפט נדרש כבר בעבר לעניין זה ודחה שתי בקשות זהות של העותר.

באשר לקטינים, מציין ב"כ המשיב כי מדובר בקטינים שהגדול ביניהם פחות מגיל 7 שהם ילדיהם של שתי הבנות שיש מניעה לאשר להן לשוחח טלפונית עם העותר ועל כן, התרת שיחות טלפון עם הנכדים תרוקן מתוכן את האיסור לשוחח עם שתי הבנות - נטלי ודניאל.

נמסר לי לעיון המידע המודיעיני עליו נסמך הגורם המינהלי בהחלטתו.

2

באשר לבת נטלי, הידיעות, במיוחד זו שמסתיימת במספר 1092 ובנוסף למיידעים קודמים - 9635, יש בהם כדי להצדיק את המניעה מלשוחח איתה טלפונית. אמנם אין מדובר במדעיים מהתקופה האחרונה אולם בהתחשב בתוכנם של המיידעים, הרי שעדיין לא נס ליחם.

גם באשר לבת דניאל, הרי כעולה מהחומר המודיעיני, יש לה מעורבות כזו או אחרת בעניינים של העותר. גם כאן מדובר במיידעים שאינם חדשים אך עדיין מיידעים שיש בהם כדי להצדיק את המניעות הטלפונית. בעניין זה אפנה לידיעה מספר 0957 וידיעה מספר 8527, ו- 5536.

לפיכך, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה המינהלית.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.