1

בפני עתירת אסיר נגד החלטת ועדת אלמ"ב שגרמה לסיווגו לקטגוריה א'. העותר מבקש לשנות את סיווגו לקטגוריה המאפשרת שילובו בסבב חופשות.

העותר מרצה עונש מאסר של 13 שנה, לאחר שהורשע בעבירת הריגה. עד כה ריצה כ - 10.5 שנות מאסר. כמו כן, מרצה העותר תקופת מאסר חלף קנס שלא שולם על ידו. מועד תום ריצוי תקופת מאסרו חל ביום 26/8/21. בקשותיו החוזרות ונשנות לשילובו בסבב חופשות נדחו מאחר וועדת אלמ"ב מתנגדת והוחלט לסווגו לקטגוריה א'. בקשתו לשינוי הקטגוריה נדחתה.

העותר מציין כי תנאי הסף מבחינת תקופת ריצוי המאסר חלף זה מכבר, מלפני כ- 7 שנים. לטענתו, התנהגותו בכלא הינה ללא דופי. אין נגדו עבירות משמעת, תפקודו חיובי וגורמי שב"ס השונים ממליצים על יציאתו לחופשה לאחר שהתרשמו שהעותר עבר תהליך חיובי והוא מבין את משמעות הבחירה שלו ואת השלכותיה. העותר לקח אחריות על מעשיו, הבין את חומרתם.

המשיבה מבקשת לדחות את העתירה, בציינה שמדובר באסיר המרצה עונש מאסר חמישי, מסווג לקטגוריה א - אלמ"ב, שאיננה מאפשרת יציאתו לחופשות. סיווגו מבוסס על האמור בגזר הדין בדבר תקיפת בת זוגו לשעבר. משטרת ישראל מתנגדת ליציאתו לחופשה. המשיבה מציינת בכתב התשובה שעניינו של העותר אמור להיות נדון שוב בפני ועדת אלמ"ב ועל כן סברה שנכון יהיה לדחות את מועד הדיון.

2

בכתב התשובה המשלים שהגישה המשיבה נמסר כי ועדת אלמ"ב שהתכנסה בעניינו לאחרונה, התרשמה כי למרות שהאסיר שולב בטיפול ראשוני במאסר, ניכר כי יכולותיו נמוכות ולא חלה התקדמות משמעותית בכל הנוגע להבנת המניעים לביצוע העבירה. הוועדה התרשמה שהאסיר לוקח יותר אחריות אך מדובר בתובנה שטחית בלבד והאסיר לא מתקדם במהלך הטיפול לעריכת שינוי במודעות לדפוסיו האלימים, משליך אחריות על הקורבנות ולא לומד דרכים חדשים להתמודדות ועל כן מסוכנותו מוערכת כגבוהה. ועדת אלמ"ב איננה ממליצה על חופשה.

ב"כ העותר טען בדיון כי עמדתה של ועדת אלמ"ב הינה העתק מדויק של ההחלטה הקודמת ומדובר ב"העתק הדבק". העותר שולב בהליכים טיפוליים. אין נגדו דוחות משמעת ולמרות זאת, הוא מסווג בקטגוריה א'. דעתם של גורמי שב"ס על תפקודו של האסיר הינה חיובית. הוא עובד במטבח, אין נגדו דוחות משמעת.

במהלך הדיון הוגשה גם חוות דעת חסויה של ועדת אלמ"ב.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה.

ועדת אלמ"ב הינה ועדה מקצועית. אין זו דרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות מקצועיות הנתונות לשיקול דעת של הגורם המוסמך ואין להתערב בהן אלא במקרים חריגים (ראה רע"ב 2610/12 אולג אמירמוב נ' שב"ס, דברי כב' השופט סולברג). בענייננו, ועדת אלמ"ב נדרשה לעניינו של העותר מס' פעמים והתרשמה באופן מפורש כי קיים פוטנציאל של מסוכנות. נחה דעתי כי החלטת ועדת אלמ"ב הינה סבירה ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בית משפט זה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.