1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיב לשלבו במסגרת טיפולית המתקיימת במתקן כליאה רימונים, לחלופין לשלבו במסגרת טיפולית במתקן הכליאה בו הוא מוחזק.

המבקש, הגיש עתירה "דחופה" במסגרתה נטען כי זהו מאסרו הראשון כאשר יתרת מאסרו הינה 19 חודשים, במהלכם מבקש הוא להשתלב במסגרות טיפוליות ככל הניתן במטרה לעלות על דרך המוטב לקראת שחרורו הצפוי. המבקש טוען כי שולב זה מכבר בטיפול ב"מצבי לחץ" אולם רישום בדבר סיום ההליך הטיפולי לא בוצע כך נמסר לו על ידי קצינת החינוך. כעת עתידות להיפתח שתי קבוצות טיפוליות "מצבי לחץ" ו"שליטה בכעסים" אולם המועדים חופפים, ולדבריו הוא אינו מקבל תשובות והסברים מן הגורמים המוסמכים אצל המשיב ואינו מבין מדוע בקשותיו נדחות פעם אחר פעם, זאת בנוסף למגבלת שפה מאחר שהוא נמצא בארץ שנים מספר.

2

המשיב טען כי הוא רואה חשיבות ראשונה במעלה לשיקום האסירים וכי שיבוץ אסירים בתוכניות טיפול הינו מלאכה מורכבת המחייבת הפעלת מערכת שיקולים שלעיתים אינם נוגעים רק לאסיר הספציפי אלא מערבים גם שיקולי תקציב, שיקולי מדיניות וכיוצא בזה. זאת ועוד, נטען כי בראיון הקליטה של המבקש ביום קליטתו בבית הסוהר, בתאריך 24.6.20, הוצע לו להשתלב בכיתת לימוד ברמת מתחילים בשילוב תוכנית פסיכו-חינוכית להעלאת המודעות לשינוי וטיפול, אך הוא סרב בטענה כי לאחר שחרורו ממאסר בכוונתו לעזוב את הארץ. הוא גם שלל נזקקות טיפולית מכל סוג, חרף זאת הובהרה לו חשיבות הדבר. ביום 8.11.20 שולב המבקש בקבוצה טיפולית בנושא "שליטה בכעסים", אך נשר ממנה לאחר מפגש אחד בטענה כי זה אינו עונה על צרכיו לטיפול אינטנסיבי. חרף שיתוף פעולה חלקי של המבקש, הוא הופנה למחלקה הטיפולית במתקן הכליאה רימונים, אך נקבע כי אינו מתאים למחלקה והוחלט שלא לשלבו. המשיב טען כי הגורמים המקצועיים, להם מסורה הסמכות להחליט בסוגיות מושא העתירה, מצאו את המבקש חסר מוטיבציה טיפולית וחסר התמדה, מציג אמביוולנטיות מתמשכת ביחס לנזקקות לטיפול, כמו גם חוסר מחויבות לטיפול וקשיי שפה, כאשר התרשמות הגורמים המקצועיים היא למוטיבציה על רקע רצון להשיא רווח מן הטיפול. נוכח כל אלה, טענו המבקשים כי המבקש עדין אינו בשל להשתלב בהליך טיפולי אינטנסיבי על כן עתרו לדחיית העתירה והבהירו כי ככל שהמבקש יתקדם בטיפול תיבדק בהמשך התאמתו לטיפול בכלא רימונים.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

עיון בחוות דעת גורמי הטיפול מלמד כי המבקש מטופל ומתקדם בטיפול, אולם הוא אינו מגוייס לטיפול כנדרש ואינו בשל עדיין לטיפול אינטנסיבי.

חוות הדעת משרטטת את שלבי הטיפול המתחייבים כעת, קודם שתיבחן שאלת התאמתו של המבקש לטיפול האינטנסיבי שאותו הוא מבקש לעצמו. במעמד הדיון הוסבר למבקש תוכן חוות הדעת והעובדה כי עליו להתקדם ולחזק את השפה במקביל לסיום הקבוצה בנושא אלימות, שרק לאחר שיתקדם בערוצים הטיפולי והחינוכי כאמור, ניתן יהיה לבחון את התאמתו לטיפול האינטנסיבי, בין היתר, בבית הסוהר רימונים.

בשולי ההחלטה אני מבקשת להסב את תשומת ליבם של הגורמים המוסמכים לתחושת המבקש כי הוא מקבל מענה והסברים סותרים מגורמים שונים, כאשר יכול שמגבלת השפה היא הגורם לתחושה זו. כך או כך, מתבקשים הגורמים האמונים על הנושא לשבת עם המבקש ולהסביר לו כיצד עליו לפעול ומהי התוכנית המייטבית לטיפול ושיקום עבורו.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית העתירה.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.