1

העותר נדון למאסר בן 16 שנים בגין ביצוע עבירות של הריגה, נשיאת נשק שלא כדין, החזקת נשק שלא כדין ואחריות המייעץ, את מאסרו הוא מרצה מיום 20.6.12, זהו מאסרו הראשון והוא מסווג לקטגוריה ב'1.

העותר מלין על סירוב המשיב להוציאו לחופשה חריגה בת 12 שעות על מנת שיוכל להשתתף בחתונת אחיו העתידה להיערך ביום 12.8.18.

לטענתו של העותר, המידע המודיעיני אשר מנע שילובו בסבב חופשות (החלטה מיום 17.7.18 בעת"א 55120-05-18) הינו מידע מגמתי מאסירים המעלילים עליו כדי למנוע ממנו לצאת לחופש.

בכתב התשובה נטען כי אך לאחרונה נקבע על ידי כי לולא המידע אודות כוונות פגיעה בעותר לא הייתי מהססת לשלבו בחופשה אלא שבשל הסכנה הקיימת לעותר בהוצאה לחופשה, החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות הינה החלטה אחראית וסבירה.

מאותם טעמים, הגורם המוסמך לא אישר את בקשת העותר לצאת לחופשה המבוקשת.

2

כמו כן נטען כי מחוות דעת גורמי המודיעין עולה כי אודות העותר מידע בדבר התנהגות לא מקובלת, מעורבות בהחזקת חפץ אסור, סכסוך עם אחר בעל השלכות, מסוכנות כלפיו, כוונות שליליות וכל אלה מצטרפים למידע בדבר סכסוך מחוץ לכותלי בית הסוהר המעלה מסוכנות כלפי העותר.

עיינתי במידע המודיעיני ואכן קיים מידע לאורך תקופת מאסרו של העותר.

עיקר המידע המונע שילובו של העותר בסבב חופשות כמו גם הוצאתו לחופשה חריגה עניינו במסוכנות כלפי העותר, מסוכנות שלא ניתן לאיינה לעת הזו (ראה ידיעות 673, 824, 942, 365, 329 ו - 050 שהינה ידיעה מן העת האחרונה). לידיעה זו קיים מידע מוצלב.

הלכה היא כי לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה ובכלל זה אף לחופשה מיוחדת וההחלטה האם להתיר יציאה לחופשה מיוחדת מצריכה הפעלת שיקול דעת של המשיב תוך התחשבות בחוות הדעת של כלל הגורמים המקצועיים.

תפקידו של שב"ס לשמור על הנמצאים במשמורתו במשמורת בטוחה ובנסיבות אלה המפורטות מעלה, כאשר קיים חשש לחייו של העותר, החלטת המשיב הינה החלטה אחראית וסבירה ולפיכך הנני דוחה את העתירה.

חזקה על שב"ס שיבחן אפשרות לאשר מפגש עם אחי העותר וכלתו בהיעדר מניעה, ככל שהעותר יבקש לערוך מפגש מעין זה.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ח, 10 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.