1

לפני בקשת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים להקדים את הדיון שנקבע בעניינו בוועדת אלמ"ב לחודש נובמבר 2022. בקשתו להקדמת מועד הועדה נדחתה, לטענתו, משיקולים שאינם סבירים.

המבקש טוען כי השלים זה מכבר תוכנית טיפול אינטנסיבית, בעקבותיה חל שיפור משמעותי המצדיק לקדמו בתוכנית, בין היתר, באופן שיאפשר בחינת האפשרות להקלה בתנאי חופשותיו.

המבקש טוען כי בניגוד למקרים רבים שבהם דנה הועדה בעניינו של אסיר בחלוף שנה, הרי שבעניינו, הדיון האחרון התקיים בחודש נובמבר 2020 ומועד הועדה הבאה נקבע בחלוף שנתיים. המתנה למועד אשר נקבע להתכנסות ועדת אלמ"ב בעניינו, לאחר שהשלים כבר את תוכנית הטיפול שהותאמה לו, מעכבת את המשך ההליך הטיפולי ואינה סבירה. מכאן העתירה.

נטען כי ועדת אלמ"ב התעלמה לחלוטין מההתקדמות המשמעותית שחלה בהתנהלות ובעמדת המבקש בעקבות הטיפול. עוד נטען כי בקשת המבקש להקדמת מועד הועדה הוגשה לאחר שהתייעץ עם גורמי הטיפול ועל דעתם וכי לא היה מקום לדחות את בקשתו.

המשיבים טענו כי אין המדובר בתקיפה של החלטה מנהלית אשר נתנה בעניינו של המבקש, אלא בבקשה להתערב בשיקול הדעת הנוגע ללוחות הזמנים להתכנסות ועדת אלמ"ב לצורך קיום דיון בעניינו של המבקש.

בעניינו של המבקש נקבעה תוכנית טיפולית וחלק ממנה הוא גם החופשות במועדים ובתנאים שנקבעו. מועד הדיון בוועדה בעניינו של המבקש נקבע במסגרת אותה תוכנית וכחלק מן המתווה הטיפולי, ההדרגתי, החיוני בעניינו של המבקש, כפי שנקבע על ידי הגורמים המקצועיים.

2

עוד נטען כי קביעת המועד לדיון בועדת אלמ"ב בעניינו של אסיר פלוני, מסורה לחברי הועדה, בהתאם להוראות החוק. העבירה בה הורשע הנאשם, היא ברף הגבוה ביותר, באופן שמחייב הקפדה יתרה על הוראות החוק. זאת ועוד, נטען עוד כי לא קיימת בעניינו של המבקש המלצה מאת גורמי הטיפול על הקדמת הדיון בוועדה, אלא הם העבירו לוועדה את בקשת המבקש כפי שהוגשה.

בדיון לפני, הוסיף המבקש מילים מספר ותאר את הדרך הארוכה שעבר, הוא הביע צער וחרטה על העבירה שביצע, המבקש תיאר את תוכנית הטיפול והשיקום הענפה שהוא השלים והביע מוטיבציה ונכונות להתקדם להליך הטיפולי אחר שהשלים בהצלחה את התוכנית הטיפולית שהותוותה עבורו וכעת הוא מוכן לעבור לשלב הבא, עוד הוסיף המבקש כי להחלטת ועדת אלמ"ב להתכנס פעם נוסף לדון בענייו ולהתאים לו תוכנית המשך, משפיעה גם על מתווה החופשות המאושרות לו ועל כך הוא מצר ומבקש מבית המשפט להורות על הקדמת מועד הדיון בעניינו לפני ועדת האלמ"ב.

אחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

הסמכות לקביעת המועד לדיון בוועדת אלמ"ב נתונה לחברי הוועדה אשר דנו בעניינו של המבקש בחודש נובמבר 2020 וקבעו תוכנית טיפולית אשר במסגרתה גם נקבע המועד הבא לדיון בוועדה. לא ראיתי לפניי המלצה של גורמי הטיפול על הקדמת הדיון בוועדה, הגם שיכולים הם, במקרים המתאימים, לבוא בפניות מסוג זה ואיני מוצאת כי ההחלטה שלא להקדים את הדיון כעת, אינה סבירה.

ברורות לי טענות המבקש, אשר רוצה מצידו להתקדם בתוכנית הטיפול, בין היתר על מנת שהדבר ישליך על תנאי חופשותיו, אולם בשים לב לכך שהוועדה עתידה להתכנס בחודש נובמבר, כאשר לפנינו תקופת חגים, אין מקום להתערבות בהחלטה. יש לקוות כי המבקש, לאור הדרך המשמעותית שעבר בתוכנית הטיפולית כפי שהעיד על עצמו, יוכל לגייס כוחות עד למועד אשר נקבע לדיון בעניינו.

אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, י"ז אלול תשפ"ב, 13 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.