1

בפני עתירת אסיר בעניין שינוי תנאי חופשה.

העותר, אסיר פלילי, מרצה עונשי מאסר של 78 חודשים, החל מיום 11.9.17, לאחר שהורשע בעבירות שוד, חבלה חמורה והחזקת סכין, מסווג לקטגוריה ב/1.

העותר טוען, כי התנהגותו בכלא תקינה, אין לחובתו עבירות משמעת, מועסק כאסיר עבודה, סיים שתי קבוצות טיפוליות במחלקת "התמכרויות" ובמחלקת "שינוי" - טיפול באלימות כללית. מזה 7 חודשים יוצא לחופשות, ללא כל חריגה, שוהה באגף "נס" ועומד לעבור לאגף השיקום.

העותר טוען כי פנה בבקשה להקלה בתנאי החופשה, ביקש לצמצם ולהסתפק בערב אחד אך נענה בשלילה.

העותר טוען כי מקום מגוריו הוא בבאר שבע והמרחק הרב מקשה על אמו שאושרה כערבה, להגיע לבית הכלא וללוותו במהלך החופשה.

זהו מאסרו השלישי של העותר. בעבר ריצה שני עונשי מאסר, לאחר שהורשע בחבלה גופנית חמורה, החזקת סכין, תקיפת שוטר, איומים ועוד.

כתב התשובה:

2

המשיבה טוענת, כי בקשת העותר להקלה בתנאי החופשה ולשילובו בשיקום נדונה ונענתה חלקית. הוחלט לאשר לעותר להשתלב בשיקום קבוצתי, אך לדחות את בקשתו להסרת ערב צמוד אחד מתוך שניים, זאת בין היתר, בשל תקופת המאסר, אופי וחומרת העבירות וכן העובדה שעד כה יצא העותר ל - 7 חופשות בלבד.

המשיבה מציינת, כי בהמשך ולאחר שתבחן לאורך זמן התנהלותו בשיקום הקבוצתי, תיבחן האפשרות למתן הקלה נוספת.

המשיבה טוענת, כי במסגרת ההחלטה המנהלית נערך איזון נכון, מידתי וראוי. המשיבה מפנה לחוות מב"ן בעניינו של העותר מהן עולה כי מסוכנות העותר לא פחתה. לאחרונה נערכו לעותר שני ראיונות "אזהרה" על רקע התנהלותו.

בדיון ציין העותר שיש לו קושי להמציא ערבים אחרים נוספים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטה המנהלית. העותר מסווג לקטגוריה ב/1, המחייבת קבלת עמדת משטרת ישראל באשר לחופשה הבאה. הגורם המקצועי המוסמך אישר לעותר יציאה וקבע את תנאיה.

כידוע, ניתן להציב תנאים לכל חופשה. ככלל התנאים מותאמים למכלול הנסיבות המיוחדות של כל אסיר.

עתירתו המנהלית של העותר נענתה חלקית. הוחלט לבחון שילובו בשיקום קבוצתי וככל שיתמיד העותר בהתנהגות חיובית וישתלב בשיקום, יש להניח כי ההקלה בתנאי החופשה תגיע.

נכון להיום ההחלטה המנהלית הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, 04 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.