1

ביום 10/6/18 הגיש העותר עתירה זו, שהוכתרה כ"עתירת אסיר בהולה למתן חופשה חריגה".

במסגרת העתירה, מבקש העותר לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה, על מנת לחגוג עם בני משפחתו את חג אלפטר, העתיד להתקיים בין התאריכים 15/6/18 ל - 19/6/18.

בהתאם למבוקש - העתירה נקבעה לדיון בדחיפות ליום 14/6/18.

בתגובה הגישה המשיבה בקשה לביטול הדיון שנקבע בדחיפות. לטענתה, לא מדובר בבקשה למתן חופשה מיוחדת, שכן זו מוגדרת בפקודת הנציבות "חופשות אסירים" (04.40.00) (להלן: "הפקודה"), ואיננה כוללת חופשת חג. המשיבה מדגישה כי הפקודה איננה מאפשרת הוצאתו של אסיר, מכל דת שהיא, לחופשה מטעמים מיוחדים לרגל חג. לאור האמור, וחרף העובדה שהעתירה נחזית כדחופה, טוענת המשיבה, כי מדובר בעתירה רגילה שעניינה שילוב בסבב חופשות, שאין כל סיבה לדון בה בדחיפות וקביעת הדיון בה שלא לפי הסדר הרגיל פוגעת בעיקרון השוויון בין האסירים, שעתירות דומות שהוגשו על ידם נקבעו לשמיעה על פי הנוהל הרגיל.

2

בתגובה הדגיש ב"כ העותר את חשיבותו של החג, המציין את סיומו של חודש הרמדאן, לבני העדה המוסלמית ולעותר בפרט. יחד עם זאת, אין בתגובה התמודדות עם טענות המשיבה באשר למסגרת הדיון הנאותה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסיקה אליה הפנתה המשיבה, (כמו רע"ב 7011/16 כיאל נ' מדינת ישראל, 11/9/16), שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

מדובר בעתירה שעניינה שילוב העותר בסבב חופשות, והיא איננה עוסקת במתן חופשה מיוחדת, לרגל אירוע מן האירועים המפורטים בפקודה, העשויה להצדיק דיון תכוף. תקוותו של העותר היתה כי הוא יזכה לצאת לחופשה במהלך החג הקרב, אך בקשתו לחופשה נדחתה.

אף שאני מבינה לליבו של העותר, המבקש לשהות בחג בקרב בני משפחתו, אין המדובר בעתירה ליציאה ל"חופשה מיוחדת" כהגדרתה בפקודה. אין כל נימוק המצדיק העדפת בירורה של עתירה זו על פני עתירות, שהוגשו על ידי אסירים אחרים, המבקשים אף הם להשתלב בסבב החופשות ושעתירותיהם תישמענה על פי סדרי עבודתו של בית המשפט, תוך מתן אפשרות ראויה למשיבה להערך לקראת הדיון.

התוצאה היא שהדיון שנקבע בדחיפות ליום 14/6/18, מבוטל בזאת.

העתירה תועבר לקביעה על פי סדרי השמיעה של העתירות מן הסוג הנדון.

להודיע לצדדים בדחיפות ולבטל זימונו של העותר לדיון שבוטל.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.