1

ביום 10.5.17 ניתן פסק דין בעתירה אשר הורה לנציבת שב"ס לבחון שוב את עניינו של העותר ולתת עד ליום 21.5.17 החלטה בעניין בקשתו של העותר לשחרור מוקדם. במסגרת אותה החלטה קבענו, בין היתר כדלקמן:

"מעבר לאמור, הובא לידיעתנו כי העותר הובא בפני מב"ן לצורך הכנת חוו"ד שיועדה במקור כדי לבחון את הוצאתו לחופשות. על פי המסמך שהועבר לעיוננו ושצוין בפרוטוקול, הוא נבדק בתאריך 13/3 ונקבע, לצורך הוצאתו לחופשות, כי רמת מסוכנותו היא בינונית נמוכה. יצוין כי לדברי ב"כ העותר הוא הובא שוב בפני מב"ן בעת האחרונה ואולם, לענין זה אין בפנינו כל תיעוד או חוו"ד.

בנסיבות אלו, ומאחר ועניין המסוכנות הוא רכיב מרכזי בהחלטת הנציבה, אשר גם מציינת במפורש כי "לא ניתן לאיין מסוכנות מינית בהעדר חוו"ד מב"ן", ראוי כי חוות הדעת של מב"ן יהיו לנגד עיני הנציבה, וזאת גם אם הוכנו אך ורק לצורך הוצאתו של העותר לחופשה או לצורך אחר, שעניינו בהליכים שלאחר שחרורו."

2

היום הוגשה בקשה ע"י ב"כ שב"ס למתן ארכה במתן החלטת הנציבה זאת מאחר ועקב מחלוקת בין שב"ס למב"ן לא הועברה חוות הדעת לעיון הנציבה. במסגרת הבקשה מפרטת ב"כ שב"ס את השתלשלות ההתדינות שבין שב"ס למב"ן כדלקמן:

"4.      ביום 16.5.17 נערכה שיחה טלפונית, בה לקחו חלק יועמ"ש שב"ס - תג"ד יוכי גנסין, יועמ"ש מב"ן - שלומית רויטמן לאור, הקרמינולוגית הראשית של מב"ן - מירב בוקשיצקי והח"מ.

5.         בשיחה זו נאמר ע"י נציגות מב"ן, כי אין בדעתן להעביר לנציבת שב"ס, לצורך מתן החלטתה על שחרורו המוקדם של המבקש על פי הסמכות הנתונה לה, את חוות הדעת ואף לא כל הערכת מסוכנות אחרת, וזאת מאחר ואין הסמכה חוקית להעברת חוות דעת זו, על פי הקבוע בסעיף 2 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001 ובחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006."

לא ברורה לנו החירות שלוקח לעצמו מב"ן שלא למלא אחר החלטת בית משפט, כלשונה, זאת מבלי שננקטת פעולה של הגשת ערעור על ההחלטה או בקשה לביטול ההחלטה או כל הליך אחר הקבוע בחוק. היה על מב"ן לפנות, באמצעות הפרקליטות, בבקשה מתאימה לבית משפט. דבר זה לא נעשה.

גם לגופו של עניין לא ברור לנו העמדה. חוות דעת מב"ן, המצויה בתיק בית המשפט, הוכנה לצורך קבלת החלטה על הוצאת העותר לחופשות. חופשותיו של העותר אמורות להיות מאושרות ע"י קצין שב"ס (מפקד מחוז או סגנו) במובן זה שקצין בכיר בשב"ס אמור לדעת את תוכן חוות הדעת. ממילא לא ברור כיצד ניתן למנוע מהנציבה לדעת תוכן חוות דעת שאחד מפקודיה אמור לעיין בה לצורך קבלת החלטה שהיא במסגרת סמכותו ותפקידו של שב"ס.

מאחר המועד בו קבענו כי על הנציבה לתת החלטה בעניינו של העותר הוא עד 21.5.17 אנו מורים כי החלטה תינתן במועד וזאת על בסיס הידיעה כי מב"ן קבע בחוות הדעת שהועברה לעיוננו ביום 9.5.17 כי רמת המסוכנות לרצדביזם היא בינונית נמוכה וכי לא הייתה למב"ן התנגדות להוצאת העותר לחופשה בתנאים מגבילים. עוד צוין בחוות הדעת כי בעת המאסר לא היו בעיות התנהגות.

המזכירות תעביר החלטה בדחיפות לב"כ הצדדים. כמו כן תועבר ההחלטה, באמצעות המחלקה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, לגורם המתאים אצל היועץ המשפטי לממשלה כדי שייתן דעתו על האמור בהחלטה זו בכל הנוגע להסדרת העברת חוות דעת במקרים מסוג זה שבפנינו.

3