1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה לסווגו כאסיר ביטחוני.

העותר מרצה עונש מאסר של שנה אחת לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בהתאם להודאתו בעבירות של תקיפה ממניע גזעני, קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע להצתה והשחתת פני מקרקעין ומרצה את עונשו מיום 1.6.2020.

העותר טוען כי מיד עם תחילת מאסרו הוא פנה בעניין בסיווגו אך לא זכה למענה.

מדובר בצעיר שביצע את עבירותיו בהיותו צעיר בשנת 2014-2015 ונעצר זמן רב לאחר מכן ולאחר שהתנתק באופן מלא מהחברה ממנה יצא בביצוע אותן עבירות.

העותר היה משוחרר במהלך כל תקופת ניהול משפטו ולא היה מוגבל בתנאים. לא קיים כל חשש לביטחון הכלא. העותר שוהה באגף התורני כיום. על פי התסקירים שהונחו בפני בית המשפט המחוזי והעליון שדנו בעניינו חל שינוי משמעותי באורח חייו והוא השתתף בהליכים טיפוליים.

המשיבה טוענת כי הגדרתו של האסיר כאסיר ביטחוני נעשתה בהתאם להוראות פקנ"צ 04.05.00 הקובעת מבחנים מהותיים להגדרת אסיר כאסיר ביטחוני.

2

השב"כ מתנגד לשינוי סיווגו של העותר.

לאחר הדיון במעמד הצדדים נתנה למשיבה שהות, לבקשה, להגיש כתב תשובה משלים. בכתב התשובה המשלים הודיעה המשיבה כי היא עומדת על עמדתה כפי שנטענה בכתב התשובה המקורי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור שבנסיבות הקונקרטיות של העותר אין הצדקה להמשיך ולהגדירו כאסיר ביטחוני.

אין מידע קונקרטי ממשי לגביו. אמנם מהבחינה הטכנית ניתן, לאור ההגדרות של אסיר ביטחוני להגדיר את העותר ככזה, אולם בנסיבות הספציפיות של עותר זה, אני סבור שניתן היה להימנע מהגדרה זו שכן מדובר בצעיר שביצע את עבירותיו לפני שנים רבות, במשך כל ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי והעליון הוא היה משוחרר ולא הוטלו עליו הגבלות ממשיות. חוות הדעת של שירות המבחן בעניינו היו חיוביות. הוא הודה בכתב האישום המתוקן. אין טענה להתנהגות שלילית בכלא, משתתף בהליכים טיפוליים, הקים משפחה, נולד לו ילד, אשתו בהריון מתקדם, בעת ביצוע העבירות היה בן 18.5 ומאז ביצוע העבירות חל בו שינוי משמעותי, נמצא באגף התורני. תקופת המאסר שנגזרה על העותר יש לה גם כן משמעות לעניין הגדרתו כאסיר ביטחוני.

בכל מקרה אני סבור שדי בתקופה שהוגדר העותר כאסיר ביטחוני עד כה וניתן להסתפק בתקופה זו.

לפיכך אני מורה על הסרת סיווגו של האסיר כ"אסיר ביטחוני".

ניתן היום, י"ד אלול תש"פ, 03 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.