1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר דחופה במסגרתה עותר הוא לחופשה חריגה לצורך השתתפותו באבל על פטירת אביו.

העותר מרצה מאסר בפועל של תשעה חודשים החל מיום 04.01.21, לאחר שהורשע במסגרת שלושה אישומים בביצוע עבירות של סיוע לעבירות בנשק (נשיאה והובלה). מועד תום ריצוי מאסרו הצפוי 03.09.21.

העותר טוען כי ביקש לצאת ללויית אביו ביום 07.03.21, אך הבקשה אושרה בשעות הצהריים המאוחרות כך שנמנע ממנו להשתתף בלוויה. לבסוף יצא לחופשה חריגה בת 4 שעות בליווי מפקחים לבית המשפחה והחופשה התקיימה באופן תקין. נטען כי לא הייתה הצדקה לאשר חופשה למשך 4 שעות בלבד, חלף אישורה למשך שלושת ימי האבל. נטען כי מדובר באסיר שמרצה מאסר ראשון ותפקודו חיובי ולכן מדובר בהחלטה בלתי סבירה. העותר מבהיר כי לאחר שובו מהחופשה החריגה שאושרה למשך 4 שעות הגיש למחרת בקשה לעניין חופשה לימי האבל, אך לטענתו בקשה זו הוחזרה מבלי שנדונה בטענה שהנושא כבר נבחן במסגרת ההחלטה מיום 07.03.21.

2

המשיב טוען כי בתאריך 07.03.21 בחן הגורם המוסמך את בקשת העותר לצאת להלווית אביו ולהשתתפותו בימי האבל והוחלט לאשר לעותר חופשה חריגה בת 4 שעות לצורך השתתפות בלוויה ולצורך ניחום אבלים. נטען כי בימים אלה מתמודד המשיב עם מצב המסכן את שלום הציבור - נגיף הקורונה. לכן ננקטו צעדים שונים שנועדו לצמצם את מספר החולים והנדבקים ולהציל חיי אדם. פקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים קובעת קריטריונים אשר בעטיים ניתן לאשר יציאה לחופשה חריגה בתקופת נגיף הקורונה. בשלב זה הוחלט לאפשר הוצאת אסירים לחופשות חריגות שמעלות טעמים חריגים והומניטריים בלבד לכל היותר למשך 8 שעות. נטען כי החלטת המשיב התקבלה לאחר בחינה מעמיקה ורצינית, תוך הפעלת האיזונים הנדרשים והרלוונטיים, ביניהם אינטרס השמירה על בריאות האסירים המוחזקים במתקני הכליאה וסגל הסוהרים המשרתים בהם. נטען כי מדובר בהחלטות המצויות בליבת שיקול הדעת של המשיב ובמתחם הסבירות. נטען כי בעניינו של העותר אושרה חופשה בת 4 שעות לצורך השתתפות בהלוויה וניחום אבלים. נטען כי אמנם מדובר בזמן קצר אך הוא נגזר מהמרחק הקצר בין כלא קישון למקום מגוריו, שמאפשר את השתתפותו בהלוויה ואת ניחום האבלים. נטען כי ישוב מגוריו - זרזיר - מוגדר כתום ומשמעות הדבר שהתחלואה בכפר גבוהה. לכן בנסיבות אלה ההחלטה להוציא את העותר לחופשה חריגה בת מספר שעות מהווה את האיזון הראוי בין הצורך לשמור על שלומם ובריאותם של אסירים לבין רצונו של העותר להשתתף באבל. נטען כי ההחלטה בעניינו של העותר ניתנה תוך פרק זמן של כשלוש שעות וגורמי הכליאה בכלא קישון עשו כל שניתן כדי להוציא את העותר להלוויה, אך לא ניתן היה לעשות זאת במועד.

דיון והכרעה:

יצוין כי העתירה הוגשה אתמול בשעה 14:21. בלוחות הזמנים של סיום האבל היום לא ניתן היה לקיים דיון במעמד הצדדים ופסק הדין ניתן על בסיס העתירה והתשובה שהוגשה בכתב. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את העתירה שכן לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטת המשיב או בהתנהלותו.

כפי שהובהר על ידי המשיב, מדובר בתקופה חריגה בה מתמודד המשיב עם נגיף הקורונה המסכן את בריאותם וחייהם של האסירים והן את בריאותם וחייהם של סגל הסוהרים. לכן ננקטו צעדים שנועדו לצמצם את מספר החולים והנדבקים ולהציל חיי אדם. המשיב פעל בהתאם לפקודת הנציבות העוסקת בחופשות אסירים והפרק המיוחד העוסק בתקופת החירום. ההחלטה לאשר לעותר חופשה מיוחדת למשך 4 שעות התקבלה תוך איזון בין כל האינטרסים ומדובר בהחלטה המצויה בליבת שיקול הדעת של המשיב האחראי על שלומם ובריאותם של האסירים והסוהרים.

בנסיבות העניין, ההחלטה שהתקבלה בלוחות הזמנים ובנסיבות שנוצרו הינה החלטה סבירה ולא מצאתי כי נפל בה פגם המצדיק התערבות. כידוע, אנו מצויים בתקופת חירום בה שורה מגיפה במדינה ובעולם כולו, אשר גורמת להגבלות שונות על הציבור ולרבות אצל המשיב והשוהים במתקני הכליאה. בשים לב למצב הקיים ולהגבלות שהוטלו על כלל האסירים, לא מצאתי כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה שיש להתערב בה. על כן, עם כל ההבנה לנסיבותיו של העותר, לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטת המשיב, אשר איזנה בין כל השיקולים הרלוונטיים ואפשרה לעותר לצאת לחופשה חריגה בת 4 שעות.

על כן, לאור המפורט לעיל, העתירה נדחית.

המזכירות תעביר פסק דין לצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

3