1

לפני בקשת העותר (להלן: "המבקש") לבטל את פסק הדין אשר ניתן ביום 22.10.20 לאחר הדיון שהתקיים בבוקרו של אותו יום (להלן: "פסק הדין").

בעתירתו, אשר נדחתה כפי שיובהר להלן, הלין המבקש על המשיבים, כי בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז במסגרת עת"א 47954-01-16 בני סלע נ' שב"ס (ניתנה ביום 15.3.16) (להלן: "החלטת בית משפט מחוזי מרכז") המשיבים לא השיבו לו רמקולים השייכים לו.

כפי שמתואר בפסק הדין, בדיון בעתירה זו לא נטל המבקש חלק, זאת לאחר שבדיון בעתירה קודמת, אשר התקיים באותו יום, התרגז המבקש על החלטת בית המשפט לחייבו באופן חלקי באגרת בית משפט, חרף בקשתו לפטור. המבקש בכעסו קם מכסאו אשר בחדר ה- VC בבית הסוהר ודרש לעזוב את הדיון. על פי דרישתו העיקשת, עזב המבקש את החדר וכך נותר בהמשך הדיונים בא כוחו אשר ייצגו וכמובן, לנגד עיניי היו טיעוניו הכתובים של המבקש.

2

בפסק הדין דחיתי את העתירה, אחר שמצאתי כי פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בהליך שפרטיו מעלה, התייחס לצמד רמקולים ישנים ולא לרמקול JBL אליו מתכוון המבקש ואשר להשבתו הוא עותר, רמקול אשר לטענת המשיבים אסור בהחזקה.

המבקש, בבקשתו לביטול פסק הדין מיום 12.11.20, טוען כי הרמקול JBL שאותו הוא מבקש (להלן: "הרמקול"), הוא המזכרת היחידה שיש לו מאמו שהלכה לבית עולמה בחודש מרץ 2019, כאשר לדבריו, האם שעימה לא היה בקשר, הביאה לו את הרמקול לשער בית הסוהר מבלי להיכנס לביקור.

לדבריו, עורך הדין אשר ייצג אותו באותם דיונים לא ייצג אותו באופן מיטבי כיוון שלא היו בידיו המסמכים הדרושים והוא לא היה ער לכל הטיעונים הרלוונטיים שיש בידי המבקש. המבקש טוען כי המשיבים מטעים את בתי המשפט, פעם אחר פעם, בכל הנוגע לרמקול וכי המשיבים מכשילים אותו ומונעים ממנו ייצוג משפטי ראוי, קבלת מסמכים מבית המשפט והגשת מסמכים מצידו.

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים הדגישו כי העתירה כאן הוגשה בטענה לאי קיום החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעתירה קודמת שהתייחסה לרמקולים. לא הוגשה עתירה כלשהי נפרדת המתייחסת לרמקול אלא כאמור, דרישה כי המשיבים יקיימו את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. מאחר שהמשיבים קיימו את אותה החלטה, ככתבה וכלשונה, אין כל מקום להתערבות נוספת בעניין זה ואין מקום לדון ברמקול אחר שלגביו לא נקבע דבר באותו פסק דין. המשיבים הזכירו את התנהגותו של המבקש באותו יום דיונים, אשר עשה דין לעצמו ובחר לעזוב את הדיונים בעתירותיו ואת החלטת בית המשפט, בנסיבות הללו, שלא לאפשר את דחיית הדיון, למרות בקשת בא כוחו.

המבקש הגיב לתגובה זו והפנה למסמכים המעידים על כך שהרמקול היה ברשותו במשך תקופה, כך לפי תיעוד שנערך על ידי המשיבים. המשיבים התבקשו להגיב לכך והוגשו עוד מספר תגובות מטעם הצדדים, בהן המשיבים עומדים על טענתם כי החלטת בית המשפט המחוזי מרכז אשר בעקבותיה הוגשה העתירה אשר נדונה כאן לא עסקה ברמקול, אלא בצמד רמקולים ישנים ועל כן אין מקום לדיון, בהקשר לאותה החלטה, ברמקול הנוסף. מנגד, שב המבקש על טענותיו, בין היתר, כי בתי המשפט הוטעו על ידי המשיבים ולכן לא ניתנה ההתייחסות לרמקול, אלא רק לצמד הרמקולים הישנים.

אחר שבחנתי את הטענות, לא מצאתי טעם כלשהו המצדיק את ביטול פסק הדין.

3

ראשית, ביחס להליך אשר התקיים בדיון בעתירה אשר לפניי, כאמור, המבקש בחר שלא ליטול חלק בדיון לאחר שהובהר לו כי הדיונים בעתירות יימשכו בלעדיו, כאשר הוא מיוצג על ידי הסניגור אשר מונה לו. המבקש בחר לעזוב בכעס את הדיונים ונותר באולם בא כוחו. בדיון נדונו הטענות וטרם מתן פסק הדין נבחנו טענותיו של המבקש על רקע כל הראיות אשר היו לנגד עיניי בית המשפט, בפרט החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.3.16 אשר להפרתה טען המבקש, כך שלא ראיתי כי נפגעו זכויות המבקש בדרך כלשהי.

מעבר לצורך אציין כי בניגוד לטענת המבקש כי המדובר ברמקול שקיבל מאמו המנוחה, עיון בפרוטוקול בית המשפט המחוזי מרכז בדיון שהתקיים טרם ניתנה ההחלטה אשר לקיומה עותר המבקש, מלמד כי כאשר נשאל המבקש על ידי בית המשפט ממי קיבל את הרמקול השיב "אני לא יודע מי נתן לי". כמו כן, כפי שהובהר בפסק הדין מיום 22.10.20, החלטת בית המשפט המחוזי מרכז כלל אינה מתייחסת לרמקול לגביו טוען המבקש כאן, אלא לזוג רמקולים ישנים אשר אותם הורה בית המשפט המחוזי מרכז להשיב לידי העותר - והחלטה זו קויימה מצד המשיבים.

מכאן, בעתירה זו שלפני, בה הלין העותר על אי-קיום החלטתו בית המשפט המחוזי מרכז, אין ממש, שכן החלטה זו מעולם לא התייחסה לרמקול הנוסף, אלא לצמד הרמקולים הישנים כאמור. יוצא, כי גם לגוף העניין, אין כל צורך בקיום דיון נוסף בעתירה אשר הונחה לפניי במסגרת הליך זה.

לאור הטעמים המפורטים, הבקשה נדחית.

ההחלטה תועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"א, 11 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.