1

נוכחים:

העותר ובא כוחו - עוה"ד דוד יפתח וקרן פרידמן

ב"כ המשיב - עו"ד מוזי יצחקי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר מלין על העדר שילובו בסבב חופשות.

העותר מרצה עונש מאסר בן 18 שנים בגין הריגה, תקיפה חבלנית, היזק לרכוש במזיד, סיכון אדם בנתיב תחבורה, שיבוש מהלכי משפט, החזקת נשק שלא כדין, השתתפות בהתפרעות, פגיעה בבנייני ציבור, תקיפה סתם, הסגת גבול פלילית ותקיפת עובד ציבור.

העותר החל לרצות מאסרו ביום 18.8.10 והוא מסווג תחת קטיגוריה ב1. זהו לו מאסרו הראשון של העותר.

2

העותר טוען כי התנהגותו טובה, כי אין בנמצא מידעים שליליים בעניינו, כי הוא אסיר עבודה וכי אין לו כל דוחות משמעת. עוד מודגש כי העותר יצא לחופשה חריגה ללא ליווי שב"ס וכי בעתירה קודמת שהגיש, הסתמכה התנגדות המשיב על חמ"ן שלילי ולא על עמדת גורמי הטיפול, כפי ההסתמכות היום.

המשיב, מצידו, טוען כי לנוכח עמדת גורמי הטיפול המחוזיים, החלטתו סבירה שכן עדיין יש להעמיק את הטיפול בעניינו של העותר בתחום האלימות הכללית וקבוצה טיפולית שכזאת תיפתח בעוד 3 חודשים.

לאחר עיון בטענות הצדדים והתחשבות במכלול נסיבות העניין, שוכנעתי כי יש לקבל את העתירה ולהורות על שילוב העותר בסבב חופשות על פי תנאי המשיב.

קיים קושי בבחינת התנהלות המשיב בכל הקשור לשוני בין עתירה קודמת שהגיש העותר (40590-04-16) לבין עתירתו הנוכחית. באותה עתירה קודמת נסמך המשיב אך על עמדת גורמי המודיעין. מטעמים אלו עתירתו של העותר נדחתה. כיום, עמדת גורמי המודיעין אינה על הפרק עוד, נוכח שהם הסירו את התנגדותם וכך עשתה גם משטרת ישראל.

אני מתקשה לקבל מצב דברים על פיו הנימוק הבודד שעמד על הפרק דאז היה עמדת גורמי המודיעין ומשזו הוסרה, בא לעולם נימוק אחר בדמות עמדת גורמי הטיפול. יכול שמסקנתי היתה אחרת, ככל שעמדת גורמי הטיפול היתה אחרת אך גם נכחה, סבורני כי ניתן לקבל את העתירה.

אין מחלוקת כי גורמי הטיפול בשב"ס אינם מתנגדים לשילוב העותר בסבב חופשות. ההתנגדות היא של גורמי הטיפול המחוזיים. מעמדתם עולה כי העותר שולב בקבוצה לשליטה בכעסים בשנת 2015 ולבד מכך שמילא את כל המטלות, היה קשוב והביע רצון להפיק תועלת, הוא נקט עמדה שקטה ופסיבית וביטא קושי שפתי. עוד התקשה העותר לראות את צדדיו האלימים ודאז, היה מצוי במקום ראשוני מבחינה טיפולית. מטעמים אלה בדיוק, שולב העותר בטיפול פרטני במשך 4 חודשים. עמדת גורמי הטיפול ביחס לטיפול הפרטני היא כי העותר הצליח יותר לזהות את חלקיו האלימים, גילה אמפטיה לקרבן ולמשפחתו וההתרשמות היא כי הוא מבין את השלכות מעשיו. עם זאת, סוברים גורמי הטיפול כי בטיפול שעבר העותר עד לשלב זה של מאסרו, אין די גם בשים לב ליתרת מאסרו הארוכה.

אני סבור כי לא ניתן להגדיר עמדה זו של גורמי הטיפול ככזו המתיישבת עם מסקנה לפיה העותר לא נתרם כלל ממהלך הטיפול. העותר מצוי בעיצומו של ההליך הטיפולי, הוא נתרם ממנו באופן לא מבוטל עד כה וגם על מנת לעודדו סבורני כי נכון לשלבו בסבב חופשות כבר כעת.

לאור כל אלו, העתירה מתקבלת. העותר ישולב בסבב חופשות בתנאים שייקבעו על ידי המשיב.

3

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ז, 29/03/2017 במעמד הנוכחים.