1

העותר הגיש עתירה מנהלית נגד החלטת המשיב שלא לאפשר לו להצטלם כשהוא יחד עם בת זוגו שאיתה קשר קשר נישואין (כתובה) כשהיא מגיעה אליו לביקור.

העותר התחתן לפני מס' חודשים בבית הסוהר.

המשיבה מתנגדת, בהפנותה להוראת פקנ"צ 04.03.01.

העותר הינו אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 4.5 שנים לאחר שהורשע בעבירות של שוד בצוותא, קשירת קשר לפשע וניסיון שוד. כמו כן, העותר הינו בסטטוס של "עצור" לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, האזנת סתר, שיבוש מהלכי משפטי (מ"ת 53451-12-16).

על פי הוראת הפקנ"צ, תנאי סף לקבלת אישור להצטלם הוא שהאסיר מרצה עונש מאסר של 5 שנים ומעלה ואיננו נמצא בסבב חופשות. האסיר מרצה עונש מאסר שהוא פחות מ - 5 שנים.

תנאי סף נוסף הוא שלאסיר קרוב משפחה מדרגה ראשונה השוהה דרך קבע בחו"ל ולכן אינו בא לבקרו, או אם לאסיר קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאיננו מגיע לבקרו מחמת מחלה ממושכת, גם בתנאי זה לא עומד העותר.

לאחר הדיון שנערך במעמד הצדדים, ניתנה החלטת ביניים בה הוריתי לעותר להמציא למשיבה מסמכים שונים ולאחר מכן תגיש המשיבה כתב תשובה משלים.

2

בכתב התשובה המשלים, מסרה המשיבה כי לאחר בחינת הנתונים והמסמכים דן הגורם המוסמך בבקשת העותר והחליט לדחותה מאחר והוא איננו עומד בתנאי הסף שבהוראת הפקנ"צ 04.36.01.

המשיבה הפנתה למס' החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינים דומים (עת"א 17507-10-18, עת"א 8698-03-10, עת"א 16107-02-16).

לאור עיקרון העל בעניין זכויות אסירים - "עיקרון השוויון" ומאחר והעותר איננו עומד בתנאי הסף והעותר לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות את החרגתו לעומת אסירים אחרים, אני דוחה את העתירה.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ט, 28 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.