1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד פומרנץ

ב"כ המשיב עו"ד ביאלין אלעזר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שביעי למשך 26 חודשים בגין שב"ח ועבירות רכוש והוא הגיש בקשה לקיים דיון חוזר בהחלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") שלא לשחרר אותו על תנאי.

ביום 4.5.16 החליטה הוועדה שלא לדון בבקשה לדיון חוזר שכן יו"ר הוועדה, שהחלטתה היא נושא הבקשה לדיון חוזר, לא נמצא באותו מועד והמועד הראשון שבו הוא יכול לדון בבקשה לדיון חוזר הוא יום 25.5.16.

2

ב"כ העותר טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא קיימה את הדיון בפניה שכן אין חובה חוקית שהדיון בבקשה לדיון חוזר יתקיים בפני אותה ועדה שהחלטתה היא נושא ההחלטה לדיון חוזר.

לטענת ב"כ העותר, החלטת הוועדה עומדת בניגוד לחובה לפעול בסבירות ובמהירות ראויה שכן העותר אמור להשתחרר בתום מאסרו המלא ביום 26.6.16.

ב"כ העותר טוענת כי החלטת הוועדה פוגעת באופן לא מידתי בזכות החוקתית של העותר לחירות, כמו גם בזכויות אחרות, וכי אין כל מניעה להעביר את הדיון בבקשה לדיון חוזר למותב אחר, למרות שלא נתן את ההחלטה נושא הבקשה.

ב"כ המשיב טוען בכתב התשובה שהוגש בפנינו כי לא נהוג להתערב ביומנו של בית המשפט, לרבות בסדר הדיון בוועדת השחרורים, ככל שאין נסיבות חריגות המצדיקות זאת, ובעניינו של העותר אין כל נסיבות חריגות המצדיקות דיון חוזר בפני ועדה שאיננה בקיאה, מעבר למה שכתוב בפרוטוקול.

איננו מקלים ראש בבקשת העותר לקיים דיון חוזר בהחלטת הוועדה שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי, וזאת לאחר שהשיג תוכנית שיקומית לצורך הדיון, וכך איננו מקלים ראש במועד הקרוב יחסית לשחרורו של העותר בתום מאסרו המלא.

עם זאת, החלטת הוועדה שלא לקיים דיון חוזר בקשר להחלטה שהיא לא הייתה שותפה בנתינתה, כאשר כל מה שתוכל לעשות הוא להסתמך על פרוטוקול שנכתב על ידי ועדה אחרת, איננה חורגת ממתחם הסבירות והעובדה שיו"ר הוועדה איננו יכול לקיים את הדיון בטרם המועד הראשון שנקבע לקיומו, דהיינו, 25.5.16, איננה נימוק להעביר את הדיון בבקשה לדיון חוזר לוועדה אחרת.

אנו דוחים את העתירה.

3