1

העותר הגיש עתירה כנגד סירובו של המשיב להחזיקו באגף בו מותקנת אסלה רגילה (ארופאית).

לטענת העותר הוא סובל מכאבי גב קשים ומצבו הבריאותי הקשה אינו מאפשר לו לעשות צרכיו באסלות "בול-פגיעה."

בהעדר מסמך רפואי לטענותיו הסכימה ב"כ המשיב (בישיבה מיום 14.2.17) שבקשתו תבחן מחדש על ידי רופא המרפאה בכפוף להגשת המסמכים הרלבנטיים.

מכתב התשובה שהוגש (לישיבה 14.3.17) עולה כי העותר נבדק על ידי אורטופד אשר המליץ, לאור מצבו הרפואי, על עשיית צרכיו באסלה רגילה. עוד נאמר כי הוצע לעותר להשתלב באחד משני תאים באגף 10 (אגף השגחה) שם קיימת אסלה רגילה אך העותר סירב, בטענה כי מדובר בתאי השגחה, והוא אינו אסיר השגחה הסובל מבעיה בראש.

2

לטענת המשיב, פקודת הנציבות 04.54.01 שעניינה "פקודת מניעת אובדנות - טיפול והשגחה" מקנה סמכות למשיב, להחזיק את העותר בתא השגחה וזאת, מכח סעיף 9(ח) הקובע: "אסירי השגחה ישובצו במידת האפשר עם אסירים שאינם אסירי השגחה, לרבות חונכים...".

מכאן, לטענת המשיב, שבמידת האפשר, אסירים שאינם בהשגחה ישובצו בתאי מצלמה או בפיקוח ביחד עם אסירי השגחה.

העותר חזר על התנגדותו לשהות בתא השגחה וטען כי אינו מוכן להיות מתוצפת 24 שעות ביממה במצלמות האבטחה.

אני סבורה כי הדין עם העותר.

סעיף 9(ח), עליו סומך המשיב, מקנה למשיב את הסמכות לשבץ אסירי השגחה עם אסירים שאינם אסירי השגחה, אך מניין הסמכות להחזיק את העותר בתאי השגחה, כאשר אינו אסיר השגחה?

לא מצאתי את מקור הסמכות לכך.

לפיכך, אני מורה שהעותר ישובץ לאלתר באגף רגיל בו מותקנות אסלות רגילות.

ההחלטה תשלח למשיב. עותק מההחלטה יועבר לאלתר לעותר.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.