1

בפני עתירת אסיר הטוען כי המשיבה איננה מספקת לו את הטיפול התרופתי כפי שהתווה מומחה רפואי. לטענתו, הוא סובל מאלרגיה חזקה הגורמת לו נפיחות בכל חלקי גופו, קוצר נשימה, גרדת ואסטמה.

העותר טוען כי רופא שבדק אותו קבע כי יש לספק לו מזרן אטום (עם ניילון) ומשחת קרם לגוף. בעבר עתר כבר בנושא זה ורק בעקבות העתירה הוענק לו הטיפול והציוד הרפואי. המשיבה טענה כי נגמר מלאי המשחה ואפשרה לו כבעבר לקבל את המשחה מבני משפחתו במסגרת ביקור, אך כעת מסרבת המשיבה לסידור זה.

העותר הינו אסיר ביטחוני המרצה עונש מאסר של 20 שנה לאחר שהורשע בעבירות רצח, החזקת נשק, חברות בהתאגדות בלתי חוקית ועוד.

תשובת המשיבה:

העותר זוכה לטיפול רפואי אינטנסיבי וצמוד, סובל ממחלת אסטמה על רקע אלרגיה, נמצא במעקב רפואי של רופא עור ומקבל טיפול בהתאם להמלצותיו. העותר מבקש שתסופק לו משחה עליה המליץ רופא בשנת 2011, אולם רופא עור שבדק את העותר במהלך השנה האחרונה המליץ על טיפול אחר, אותו מקבל העותר, משום שהטיפול הקודם לא הועיל.

2

באשר למזרן, נמסר לעותר כי מזרונו יועטף בניילון, אך העותר סירב ודרש מזרן אחר.

בדיון מיום 28/6/16 הודיע העותר שקיבל את הטיפול התרופתי הדרוש, פרט לכדורים מסוימים. העותר דרש כי יסופק לו מזרן, מהסוג המסופק לאסירים המצויים בצינוק. הוא איננו מוכן להסתפק בכיסוי המזרן בניילון כי הניילון מרעיש וחם ונקרע.

בתום הדיון הוחלט כי המשיבה תגיש כתב תשובה משלים.

לכתב התשובה המשלים צורפה התייחסות קצינת האסירים לטענות העותר. על פי התגובה, לא נמצאו סימוכין לטענותיו. העותר איננו זכאי להחליט על דעת עצמו איזה טיפול רפואי יוענק לו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני מורה על דחיית העתירה.

מהתייחסות ד"ר מילשטיין, רופא בית סוהר "גלבוע" עולה כי האסיר נמצא במעקב וטיפול רופא יחידה באופן רצוף. בתגובה מפורטים תאריכי הביקור של הרופא. בבדיקה נמצא כי העותר סובל מאלרגיה ל"קרדית האבק". על כן, הומלץ להימנע מעבודות ניקיון, הומלץ על מזרן ניילון וטיפול תרופתי.

העותר מטופל בשנים האחרונות באופן קבוע על ידי ד"ר פטרוניוס - מומחה למחלות עור ומין, שהחליט על המתווה הרפואי ועל שינוי לעומת הקודם ,משום שהקודם לא היה יעיל.

באשר למזרן, האסיר סירב לקבל מזרן עטוף בניילון כפי שהומלץ על ידי הרופא.

למכתבו של הרופא צורפו תעודות רפואיות.

לכתב התשובה המשלים צורף מזכר של ק.האסירים בכלא "גלבוע", לפיו נערכה בדיקה מול אחראי מרפאה ונמסר כי העותר לא קיבל משחה דרך ביקורים. נבדקה גם טענת העותר לפיה קיבל בעבר מזרן חסין אש, ולא נמצא כל תיעוד לכך.

מפקד הכלא החליט שלא לסטות מההמלצה הרפואית ולא לתת מזרן חסין אש משיקול של שוויון בין האסירים.

לאור האמור, לא מצאתי כי נפל פגם של חוסר סבירות או פגם אחר המצדיק התערבות בהחלטה המנהלית.

העתירה נדחית.

3

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ו, 15 יולי 2016, בהעדר הצדדים.