1

1.         שתי עתירות הוגשו על ידי העותר.

האחת - עת"א 10496-11-18 עתירה להארכת שעות השיחה להן זכאי העותר לחמש שעות ביממה.

השניה - עת"א 68218-11-18 הסרת המגבלות שהוטלו על העותר - מניעת ביקורים וטלפונים למעט לעורכי דינו.

2

2.         העותר מרצה עונש מאסר בן 18 שנים ושבעה חודשים בגין עבירות של הלבנת הון, ניהול ארגון פשיעה, סחיטה בכוח ועבירת איומים שבוצעה בין כותלי הכלא וכן עצור עד תום ההליכים המשפטיים בגין שני כתבי אישום נוספים המייחסים לו עבירות של רצח, קשירת קשר לפשע, חטיפה, ניסיון רצח ופציעה באמצעות נשק קר.

עת"א 10496-11-18

3.         לטענת העותר, הוא שוהה כמעט 12 שנים ברציפות בהפרדה ארצית, מעולם לא עשה שימוש לרעה בטלפון, הוא מנהל תיק רחב היקף אשר מייחס לו שלושה אישומים, ביניהם אישום ברצח, שמיעת ההוכחות תחל בחודש אפריל 2019 והוא זקוק לזמן שיחה עם הסנגורים המייצגים אותו על מנת להכין הגנתו.

4.         במענה לעתירתו נטען על ידי ב"כ המשיבים כי בית המשפט העליון נתן דעתו למגבלת שעות השיחה של אסירי ההפרדה במספר מקרים וכך למשל ברע"ב אבוטבול נ' מדינת ישראל הודיעו המשיבים במהלך הדיון כי משך השיחות של אסירי ההפרדה שעמד באותה עת על 60 דקות יוארך ל - 90 דקות. בהתאם להמלצת סגן הנציב דאז הוארכה המכסה ל -120 דקות ביום.

            עוד נטען כי העותר שוהה בהפרדת יחיד החל מיום 25.5.2017. בעניין זה יש להזכיר כי העותר שהה תקופה מסוימת באגף השמור, ברם, מרבית תקופת היותו אסיר שהה בהפרדת יחיד.

            לבסוף נטען כי העותר אינו מנצל את מכסת 120 הדקות שהוקצבו לו ולא הציג טעם חריג להארכת הזמן המוקצב.

עת"א 68218-11-18

3

5.         לטענת העותר, ביום 28.11.18 החליטו המשיבים למנוע ממנו קיום שיחות טלפון עם בני משפחתו וכן נשללו ביקוריהם אצלו. מדובר בפגיעה קשה בזכויות היסוד שלו, הוא מרצה מאסר ארוך, מרביתו בתנאי הפרדה וביקורי בני משפחתו מחזקים אותו, בהתאם לפקודת הנציבות 04.36.00 נתן להצמיד סוהר לצורך האזנה לשיחות טלפון של אסירי הפרדה, ומגבלות אלה "נולדו" ערב הדיון בעתירתו להרחיב את שעות שיחות הטלפון שלו עם באי כוחו.

כיום, על פי החלטת בית המשפט, מכסת השעות היא שלוש שעות ביום אלא שבתיקים המתנהלים כנגד העותר האוחזים באישומים חמורים, יש כ- 400 עדי תביעה, צוות ההגנה מונה שלושה סנגורים , העותר אינו מנצל את מכסת השעות מאחר ושמות באי כוחו לא הוזנו למערכת השחף והוא אינו יכול לשוחח עימם בשל כך, העברת מסרים יכולה להתבצע גם בחמש דקות שיחה, המידע הינו מידע "מוזמן", העותר לא עושה שימוש לרעה בשיחות עם בני משפחתו ולכל היותר מספר לאשתו על חומר חקירה שהומצא לו ובמקרה דומה, בעת"א 41962-07-16 מדינת ישראל נ' חסין , ניתנה החלטה על ידי במסגרתה הוריתי לשב"ס לאפשר למשיב לנהל שיחות טלפון עם באי כוחו במשך 3 שעות ביום ושעה נוספת עם בני משפחתו לנוכח היקף ומורכבות התיקים המתנהלים כנגדו וכל זמן שמשפטו מתנהל.

6.         ב"כ המשיבים טען בכתב התשובה כי שלילת הביקורים והטלפונים הוגבלה לחודש ימים, ובסיסה מידע מודיעיני שעניינו כוונות פגיעה של העותר באחר.

7.         דיון והכרעה:

            כנגד העותר, כאמור, מתנהל תיק פשע חמור במסגרתו מיוחסות לו עבירות של רצח, ניסיון רצח, חטיפה ופציעה באמצעות נשק קר, כתב האישום אוחז שלושה אישומים ומונה 211 עדים.

4

במצב דברים זה, שלוש שעות שיחה מידי יום לבאי כוחו נראה כזמן נאות בשלב זה. יש להדגיש כי זמן שיחות הטלפון לאסירי הפרדה עומד על שעתיים ביום בלבד.

באשר לשיחות וביקורי בני משפחתו של העותר, הרי שלאור הזמן הממושך בו שוהה העותר בהפרדת יחיד, יש להקל עמו ולו הקלת מה בקשריו עם בני משפחתו.

בסעיף 5א.(3) לפקודת הנציבות 04.36.00 נקבע :

5 א. סוהר יימצא בסמוך לטלפון ציבורי, בטווח שמיעה לדברי האסיר

המשוחח, לצורך האזנה לתוכן שיחת הטלפון של האסיר באחד מן

המקרים הבאים:

(1) שיחת טלפון של אסיר אשר רח"ט מודיעין קבע כי על הסוהר להאזין

לשיחתו.

(2) שיחת טלפון של אסיר אשר מפקד בית סוהר קבע, לאור שיקולים

מודיעיניים וביטחוניים, כי יש להאזין לשיחתו.

(3) במקרים הנ"ל יוגדר האסיר כמחויב בהאזנה ולצורך

שיחת הטלפון יוצמד לאסיר סוהר שיקשיב לשיחתו

הטלפונית (אסירים בהפרדה, סוחרי סמים וכו').

            נראה כי קיימת הצדקה לערוך איזון מתאים בין שמירה על בטחון הציבור מחד לבין שמירה על זכויותיו של העותר מאידך, בעיקר נוכח תקופת ההפרדה הממושכת.

לאור האמור מוחלט כדלקמן:

1.         משך שיחותיו של העותר עם באי כוחו יוגבל לשלוש שעות שיחה ביום כל עוד מתנהל משפטו.

5

2.         העותר יהיה זכאי בנוסף, בשלב זה, ל- 10 דקות שיחה ביום עם אשתו וילדיו בפיקוח סוהר.

3.         העותר יהיה זכאי לביקור סגור עם אשתו וילדיו, לעת הזו, בפיקוח סוהר.

ניתן היום, ח' טבת תשע"ט, 16 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.