1

1.         לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה, בגדר ערעור על פסק דין שניתן בתיק 8677-03-20 (כב' הש' מורנו) מיום 12.3.20 אשר הורה על מחיקת קובלה שהגיש המערער (הקובל שם) נגד המשיב.

בתמצית- המשיב הינו עורך דין אשר ייצג את המערער ושניים נוספים בערעור שהגיש בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "הליך קודם"). בהליך הקודם המערערים, ביניהם המערער כאן הגיעו להסכמה לפיה הערעור ימחק ללא צו להוצאות ובית המשפט הורה על החזרת הפיקדון שהופקד בסך של 6,000 ₪ לידי המערער.

לטענת המערער, המשיב נטל את הכסף לידיו ולא החזיר לו את הסכום שהופקד על ידו.

במצב דברים זה, המערער הגיש קובלנה פלילית נגד המשיב, קובלנה אשר נמחקה כאמור.

2

מכאן הערעור שהוגש בתיק זה.

2.         המשיב התנגד לבקשה והמדינה לא הגיבה.

3.         חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח שני תנאים מצטברים:

א.    העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

ב.     סיכויי ההליך.

4.         בתקנה 14א לתקנות האגרות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

5.         עומדת למבקש חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

6.         כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, כדי לקבל פטור. בנוסף על המבקש להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

7.         כנגד זכותו של מבקש הפטור שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.

(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

3

8.         בענייננו, המערער טען שהוא עיוור ומוכר כנכה בשיעור 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי ומתקיים אך ורק מקצבאות. לטענתו, סכום הפיקדון הוא כל רכושו והוא אינו יכול להיעזר באחרים לצורך גיוס סכום האגרה.

המערער לא צירף אסמכתאות ביחס לגמלה המשולמת לו, לא צורפו תדפיסי חשבון בנק לששת החודשים שקדמו לבקשה ולא צורפו אסמכתאות ביחס להוצאותיו ו/או כרטיסי אשראי, ככל שישנם מהם ניתן ללמוד על הוצאותיו.

המבקש לא פירט היכן הוא מתגורר כיום, כמו כן לא פירט האם יש ברשותו רכוש כלשהו ו/או חסכונות נוספים בקופות גמל או בביטוחים שונים.

בהקשר זה יוער שהמשיב בתשובתו הפנה לכך שלמערער רכוש העולה על 3,000,000 ₪ והוא קיבל כספים מחברת ביטוח בסך של 300,000 ₪.

המערער לא סתר טענה זו של המשיב בתשובתו.

9.         נראה כי רב הנסתר על הגלוי. המערער לא חשף את מלוא התמונה ביחס למצבו הכלכלי. אשר על כן, מצאתי שהוא לא הוכיח העדר יכולת כלכלית.

10.       נוכח המסקנה אליה הגעתי, אין צורך לבחון את סיכויי ההליך. עם זאת בזהירות המתבקשת אציין כי הקובלה נמחקה מן הטעם שהעבירות להן טוען המערער אינן נכללות תחת האפשרות החוקית להגשת קובלנה פלילית לפי סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. מובהר למערער שסעיף 393 לדיני העונשין אינו נמצא בתוספת השניה לחוק, כך שלא ניתן לומר בשלב זה כי ב"מקבילית הכוחות" הקיימת בין התנאים לפטור מתשלום אגרה יש מקום לבטל את משקלו של התנאי בדבר הוכחת חוסר יכולת כלכלית.

11.       אם כן, נוכח חלקיות הנתונים, איני מוצאת מקום ליתן פטור מתשלום אגרה.

12.       נוכח האמור, על המערער לשלם את סכום האגרה עד ליום 20.8.20 שאם לא כן, הערעור ימחק. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

לעיוני ביום 23.8.20.

ניתנה בסמכותי כרשמת.

4

ניתנה היום, כ' אב תש"פ, 10 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.