6. ביום 9.5.25 דחה בית המשפט קמא את בקשת המערער לביטול פסק הדין. נקבע כי אין מקום לקבל את טענת המערער לפיה לא ידע על מועד הדיון, שכן ההזמנה לדיון נמסרה לו במועד ביצוע העבירה (מועד הדיון מופיע באופן בולט על גבי הדו"ח). בנוסף, טענת המערער כי העביר את הדו"ח לטיפול של עו"ד - נטענה בעלמא וללא כל ביסוס עובדתי. ממילא, אין בהעברת הדו"ח לטיפול עו"ד כדי לפטור את המערער מאחריותו לעקוב אחרי ענייניו ולברר מה עלה בגורל התיק. לפיכך - לא הייתה עילה מוצדקת להימנעות המערער מהתייצבות לדיון. אף הטענה בדבר חשש לעיוות דין דינה להידחות, שכן מענה ל"קשיים הראייתיים" שהעלה המערער בבקשתו - ניתן בדו"ח הפעולה שצירפה המשיבה לתשובתה.

7. ביום 25.5.25 הגישה המערער בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט קמא, בקשה אשר נדחתה בהחלטה מיום 30.5.25. מכאן הערעור.

8. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא, ועל כן דין הערעור להידחות.

9. בצדק ציין בית המשפט קמא כי המערער העלה בבקשתו טענות סותרות. מחד - כי לא ידע על מועד הדיון [טענה הנסתרת בדו"ח הפעולה של השוטר מאיר גבאי מיום 3.11.24, לפיו נמסרה הדו"ח למערער סמוך לאחר ביצוע העבירה, והוא אף עוכב לתחנת המשטרה שם נמסר לו בנוסף זימון לשימוע]. מאידך, טוען המערער כי מסר את הדו"ח לטיפולו של עו"ד [קרי - קיבל את הדו"ח לידיו ועל כן ידע גם ידע על מועד הדיון], אלא שזה לא טיפל בעניינו של המערער. בצדק קבע בית המשפט קמא כי הטענה בדבר הטיפול הלקוי של עורך הדין בדו"ח - נטענה בעלמא, ללא כל פירוט, ואף ללא התייחסות של אותו עו"ד לו נמסר הטיפול.

10. מכל מקום - קביעת בית המשפט קמא כי לא הוצג טעם המצדיק אי התייצבות - מעוגנת היטב ולא מצאתי כל עילה להתערב בה.

11. אף ביחס לטענות המערער בדבר חשש לעיוות דין, לא שגה בית המשפט קמא. דו"ח הפעולה של השוטר מאיר גבאי מפרט היטב את אופן ביצוע המדידה של מהירות נסיעתו של המערער, ויש בפרטים המופיעים בדו"ח כדי לענות לתהיות שהעלה המערער בטיעוניו.

12. סיכומו של דבר - בדין הורשע המערער, בהיעדר התייצבותו לדיון. המערער לא העלה טעם או עילה משכנעת לאי התייצבותו. לא מצאתי כי יש בטיעוני המערער כדי ללמד על שגגה שנפלה בהחלטת בית המשפט קמא, ומשכך אני דוחה את הערעור.

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"ה, 12 יוני 2025, בהעדר הצדדים.