עפ"ג (תל אביב) 24221-11-24 – קריספין תעשיות בע"מ נ' יוסף ממת
| 
עפ"ג (תל-אביב-יפו) 24221-11-24 - קריספין תעשיות בע"מ נ' יוסף ממת ואח'מחוזי תל-אביב-יפו עפ"ג (תל-אביב-יפו) 24221-11-24 קריספין תעשיות בע"מ נ ג ד 1. יוסף ממת 2. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ריכטנברג בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו -יפו [17.07.2025] כבוד השופט עלאא מסארווה החלטה 
 
 לפניי בקשה לעיין בפסק הדין שניתן בתיק זה. יודגש שההחלטה כאן עוסקת בתיק בית המשפט המחוזי כמובן. 
 המערער מתנגד לבקשה. המשיבה מסכימה חלקית כפוף להסתייגויות ביחס לחומרים חסויים בתיק (הסתייגות זו מקובלות על המבקשת והיא צמצמה בקשתה בהתאם). המבקשת טוענת כי החומר בתיק עשוי לסייע לה בהליך אזרחי. 
 לאחר עיון בבקשה ובתגובה, דעתי היא כי המבקשת זכאית לקבל את החומר המבוקש על ידה, ככל שהדבר מתייחס להעתק מפסק הדין. זאת מכוח זכות העיון בתיקי בית המשפט ובכפוף לה. 
 אסביר: ברע"א 8521/09 יפתח בירן נגד הרמולין, סוכמה ההלכה בעניין זכות העיון בתיקי בית המשפט כך: 
  | 
|
| 
 "ההסדר החוקי המאפשר עיון בתיקי בית המשפט קבוע בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן - תקנות העיון). הסדר זה משקף נקודת מוצא לפיה יש לאפשר, ככלל, את העיון בתיקי בית המשפט. זאת, נוכח מעמדו הרם של עקרון פומביות הדיון, שזכות העיון מהווה נגזרת שלו (ראו, בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש-עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714, 718-717 (2004)); בג"ץ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 22.8.2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם, 8.10.2009) (להלן - עניין האגודה לזכויות האזרח)). בהתאם, נקבע בתקנה 4(א) לתקנות העיון כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט". עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול אינטרסים נוגדים. אינטרסים אלה נשקלים במסגרת המסלול הדיוני שהותווה בתקנות העיון (ראו תקנה 4(ד) לתקנות העיון). המסלול הדיוני לשקילת בקשת עיון מורכב משלושה שלבים, כפי שהבהיר בית משפט זה בעניין האגודה לזכויות האזרח: "ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו... אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.... (עניין האגודה לזכויות האזרח, פיסקה 24) [ההדגשות במקור] (וראו גם, ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 394-393 (2005))"". 
 בתפח (חי') 5376-12-09 מדינת ישראל נגד פארס זיאן, נאמרו הדברים הבאים: 
 "נראה, כי הן התביעה והן הסנגור טועים בגישתם כי אין לנפגע עבירה (או לכל אדם אחר) זכות לקבל לעיונו פרוטוקולים של דיונים. כפי שיפורט להלן, לכל אדם זכות לעיין בפרוטוקול של דיוני בית המשפט. הדבר נובע בין השאר מעיקרון פומביות הדיון. המדובר בזכות יחסית שיש לאזנה עם זכויות ואינטרסים מתנגשים". 
 בכל הענווה אני מצטרף להחלטתו של השופט שיף על נימוקיה, ומוצא כי נכון ליישמה גם במקרה נשוא הבקשה. 
 לאחר עיון בתגובת התביעה ובהתנגדות המערער, הגעתי למסקנה שניתן להעביר לעיון המבקשת עותק מפסק הדין שאיננו אסור בפרסום. זאת להבדיל ממסכים הכוללים פרטי מידע חסויים בתיק. מדובר בתיק שהתנהל בדלתיים פתוחות. מדובר בפסק דין שאיננו אסור בפרסום. לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה אין מניעה להעביר את הפרוטוקול ופסק הדין בערעור לעיון המבקשת. 
 לכן, המזכירות תעמיד לעיון המבקש עותק מפרוטוקול הדיון בערעור וכן פסק הדין שניתן בערעור. 
 
 
 
 ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"ה, 17 יולי 2025, בהעדר הצדדים. 
  | 



										
