פסק דין

1. המערערת הורשעה על-פי הודאתה בבית משפט השלום בעבירות הבאות: אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה); אי העברת מס שנוכה, לפי סעיף 219 לפקודה; אי הגשת דוחות מע"מ במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף (להלן: החוק); ואי צירוף תשלום, לפי סעיף 118 לחוק. הוטלו עליה שישה חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים הופעלו, חלקם באורח חופף וחלקם במצטבר, כך שסך הכל הוטל עליה לרצות חמישה עשר חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס. הערעור הופנה כלפי חומרת העונש.

2. ייאמר מיד כי בנסיבות ההרשעה ורקעה של המערערת אין כל חומרה במידת הענישה שהוטלה. אולם, לדאבון הלב מצבה הרפואי של המערערת חמור וקשה ביותר. מפאת צנעת הפרט נמנע מליתן פירוט לדברים. תמציתם מצויה בהודעת הצדדים מיום 18.05.2025. על רקע זה הציגו הצדדים לפנינו עתירה משותפת מוסכמת, שלה אנו נותנים תוקף כדלהלן:

א. העונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בפועל שהוטל על ידי בית משפט השלום נותר על כנו. אולם, ירוצה על דרך של עבודות שירות.

ב. עונשי המאסר המותנים אשר היו תלויים ועומדים יופעלו על דרך של עבודות שירות, באורח חופף ביניהם; כאשר שלושה חודשים מתוכם ירוצו באורח מצטבר לעונש המאסר לריצוי בפועל בעבודות שירות המוטל.