החלטה

ביום 21.7.2024 נגזר דינו של המערער. גזר הדין כלל רכיב של פסילת רישיון הנהיגה.

המערער הגיש ערעור שהתייחס רק לרכיב פסילת הרישיון.

ביום 10.12.2024, ניתן פסק הדין בערעור ומצאנו לנכון לדחות את הערעור בכל הנוגע לרכיב ענישה זה. עם זאת, לבקשת המערער, דחינו את מועד תחילת הפסילה ליום 1.6.2025.

ביום 3.6.2025, אחרי שהפסילה כבר הייתה אמורה להיכנס לתוקף, הוגשה בקשה לדחיית מועד כניסתה של הפסילה לתוקף, למשך 3 חודשים. בבקשה נטען, כי אמו של המערער, במצב רפואי מורכב, היא נדרשת לטיפולים מרובים וכי המערער הוא המטפל היחיד בה ונדרש לרכבו על מנת להסיע אותה לטיפולים ולסייע לה בתקופת מחלתה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר שקילת טענות הצדדים, לא מצאנו להיעתר לבקשה.

יש להצר כמובן על ההתדרדרות במצבה הרפואי של אמו של המערער ונאחל לה בריאות שלמה. עם זאת, לא שוכנענו שאין דרך אחרת לסייע לה, לא שוכנענו כי היה מקום להגיש את הבקשה במועד שהוגשה, לא שוכנענו שהתקופה של הדחייה המתבקשת סבירה (או שניתן לקבוע לגביה ממצאים), והכל בשים לב לכך שאת רכיב הענישה בו עסקינן המערער היה אמור לבצע לפני שנה בערך, והמועד נדחה עד עתה, הן בשל הגשת הערעור והן לבקשתו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"ה, 08 יוני 2025, בהעדר הצדדים.

תמר נאות פרי, שופטת, סגנית הנשיא

מוחמד עלי, שופט

נתנאל בנישו, שופט