עפ"ג 77435-01-25

השופט יוסף אלרון:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מרים לומפ) ב-ת"פ 37471-11-22 מיום 15.12.2024, בגדרו נגזר על המערער עונש של 11 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בגין הרשעתו בעבירות חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות של מעשה טרור.

תמצית ההליכים עד כה

2. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש בעובדות כתב אישום מתוקן. לפיהן, המערער וכמה אחרים, תושבי סילוואן, יידו בשני אירועים שונים בקבוקי תבערה ואבנים לעבר רכב הסעות המסיע יהודים המתגוררים במקום. באירוע הראשון, בני החבורה יידו שני בקבוקי תבערה ואבנים לעבר רכב הסעות, כשהמערער יידה שני אבנים בעצמו. באירוע השני, אחד האחרים יידה בקבוק תבערה לעבר רכב הסעות, כשבמקביל המערער ואחרים יידו מספר אבנים על הרכב.

  בהתאם, למערער יוחסו שתי עבירות מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיפים 329(א)(2) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בשילוב סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור); שתי עבירות פעולה בנשק למטרות טרור בצוותא, לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור בשילוב סעיף 29 לחוק העונשין; ושתי עבירות ניסיון חבלה במזיד בצוותא, לפי סעיפים 413ה, 25 ו-29 לחוק העונשין.

3. עובר למתן גזר הדין הוגשו בעניינו של המערער מספר תסקירים מטעם שירות המבחן לנוער, שהתייחסו לגילו הצעיר - 16 שנים בעת ביצוע המעשים; לקשיים רפואיים מהם הוא סובל; וכן לשילובו בתוכניות טיפוליות. לסיכום, שירות המבחן המליץ על הימנעות מהרשעתו בדין תוך הטלת ענישה טיפולית-חינוכית.

4. בית המשפט המחוזי החליט להרשיע את המערער בדין, תוך שהפנה לחומרת מעשיו ולעובדה כי בוצעו בנסיבות טרור, וכן לכך שאף בא-כוחו לא עתר להימנעות מהרשעתו בדין. ביחס לעונש, נקבע כי הגם שהמערער היה קטין בעת ביצוע המעשים, קטינות כידוע אינה מהווה "חסינות", ולנוכח חומרת המעשים וכן הנזק הפוטנציאלי הגלום בהם יש להשית עליו עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח. לצד זאת, נקבע כי בהתחשב בהליך הטיפולי החיובי שעבר המערער ובראי מכלול נסיבותיו האישיות, על עונש המאסר בפועל להיות לתקופה קצרה יחסית, כך שבסך הכל נקבע כי המערער ירצה 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי כחודשיים ימי מעצרו, לצד ענישה נלווית.

5. עובר לדיון לפנינו הוגש בעניינו של המערער תסקיר עדכני מטעם שירות המבחן לנוער, בו צוין כי המערער "עבר תהליך טיפולי עמוק ומשמעותי"; סיים את לימודיו התיכוניים; שולב בתוכניות טיפוליות; וכיום מביע חרטה עמוקה על מעשיו. שירות המבחן לנוער המליץ אפוא על ענישה צופת פני עתיד, תוך הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל. קצינת שירות המבחן לנוער חזרה על האמור בתסקיר העדכני בדיון לפנינו.

טענות הצדדים בערעור

6. המערער סבור כי העונש שנגזר עליו מחמיר עמו יתר על המידה, וזאת בין היתר בהתחשב בגילו הצעיר, במצבו הבריאותי, ובהליך השיקומי שעבר כמפורט שתסקיר העדכני. בנסיבות אלה, נטען כי ראוי להפחית מתקופת מאסרו ולהימנע מהשתת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וחלף זאת יש להורות כי עונש המאסר בפועל ירוצה בדרך של עבודות שירות.

  מנגד, לטענת המשיבה העונש שנגזר על המערער מקל עמו בנסיבות העניין, וממילא מגלם באופן מספק - ואף מפליג - את מכלול נסיבותיו האישיות ובכלל זה את הליך השיקום שעבר. בהקשר זה, המשיבה ציינה כי על שותפיו הבגירים של המערער נגזרו עונשים חמורים משמעותית, כשעל אחד מהם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל ועל אחר 22 חודשים.

7. בתום הדיון שנערך לפנינו, הורנו על קבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות לצורך בחינת התאמתו לריצוי עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. בחוות דעת הממונה מיום 30.4.2025 צוין תחילה כי המערער אינו מתאים לביצוע עבודות שירות נוכח; ולאחר מכן בחוות דעת עדכנית מיום 10.7.2025 נקבע כי המערער נמצא מתאים לעבודות שירות וכי קיים עבורו שיבוץ אפשרי.

דיון והכרעה

8. עמדתי היא כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי. כידוע, ערכאת הערעור תתערב בעונש שהושת על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים שבהם קיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת, או כאשר נפלה טעות מהותית ובולטת בגזר הדין (ע"פ 4650/24 סופיר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (27.11.2024)).

9. עבירות אלימות המבוצעות ממניע לאומני מערערות את הסדר הציבורי ושלטון החוק וזורות אימה בקרב הציבור (ע"פ 4907/23 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 25 (27.12.2023)). בהתאם, עבירות מסוג זה מצדיקות מענה עונשי הולם ומרתיע, ככלל בדמות עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת בנסיבות מסוימות גם כשמבצע העבירה הוא קטין (ע"פ 3261/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (9.11.2015); ע"פ 6861/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (15.2.2017)).

בענייננו, המערער והאחרים הפעילו אלימות חמורה בשני אירועים שונים, כלפי רכבי הסעות מתוך כוונה לפגוע ביהודים בהיותם יהודים, ותוך שהם מסכנים באופן ממשי את רכבי ההסעות על יושביהם. מעשים אלה מחייבים מענה עונשי המשקף את הפסול שבמעשים ושיהיה בו כדי להרתיע מהישנות התנהגות זו בעתיד.

10. ככלל, כשמדובר בעבירות המבוצעות ממניע לאומני-גזעני, ובפרט עבירות טרור, שיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור מקבלים את הבכורה על פני שיקולי ענישה אחרים (ע"פ 577/22 מדינת ישראל נ' אוחנינה, פסקה 11 (6.3.2022)). עם זאת, שעה שמדובר במי שהיה קטין בעת ביצוע המעשים, יש לתת משקל מסוים גם לתהליך השיקומי שעבר, כעולה מתסקיר המבחן העדכני. בהקשר זה יודגש כי אלמלא נתוניו האישיים של המערער שצוינו לעיל, ובהם גילו הצעיר, ראוי היה לגזור עליו עונש חמור משמעותית.

11. הינה כי כן, בהתחשב בתקופת המאסר שנגזרה על המערער בבית המשפט המחוזי, ולפיה בניכוי ימי מעצרו ירצה כתשעה חודשי מאסר בפועל; ובכך שנמצא מתאים לריצוי עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות; אציע אפוא כי חלף עונש המאסר בפועל מאחורי סורג ובריח שנגזר עליו, המערער ירצה עונש מאסר בפועל למשך 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. מובהר כי יתר רכיבי העונש יוותרו על כנם.

12. אשר על כן, אציע לחברתי ולחברי כי נקבל באופן חלקי את הערעור, כמפורט בפסקה 11 לעיל.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ:

  אני מסכימה.

השופט חאלד כבוב:

  אני מסכים.

  הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט יוסף אלרון.

  על המערער להתייצב ביום 26.8.2025 לא יאוחר מהשעה 8:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות, יחידת ברקאי - שלוחת מרכז - סלמה 53, תל אביב - בניין משרד הפנים.