1

נוכחים:

המערערים וב"כ עו"ד מור

ב"כ המשיבה עו"ד שרה טל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער 1 הורשע עפ"י הודאתו בתיק פלילי 55196-05-13 (בית משפט השלום בראשל"צ) בפציעה בנסיבות מחמירות בצוותא, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות בצוותא ובתקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא. כמו כן הורשע המערער 1 באיומים ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 5,000 ₪.

המערער 2 הורשע עפ"י הודאתו בתיק הנ"ל בעבירות בהן הורשע המערער 1, למעט עבירת האיומים, ונידון ל-18 חודשי מאסר בפועל, ל-8 חודשי מאסר על תנאי ו-4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 10,000 ₪.

2

הערעורים מכוונים כלפי חומרת עונשי המאסר להם נדונו המערערים, וב"כ המערער טוען בכתב הערעור ובטיעוניו בפנינו, כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לעברו הפלילי הנקי של המערער 1, להודאתם של המערערים שחסכה עדויות המתלונן ואת זמנו של ביהמ"ש ואת האמור בתסקירי שירות המבחן שהמליצו להטיל על המערער 1 עבודות של"צ בהיקף 300 שעות ועל המערער 2 המליצו להטיל עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשיהם של המערערים, ומצביעה על חומרת התנהגותם האלימה המשותפת כלפי המתלונן, גם אם זו בוצעה על רקע טענת חוב שחייב המתלונן למערער 1, ועל עברו הפלילי של המערער 2.

ב"כ המערער טוען כי שגה ביהמ"ש קמא כאשר לא המתין לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות שירות לגבי המערער 2, לאחר שנשלח לממונה, כפי שנשלח המערער 1 וקיבל חוו"ד חיובית, ע"י ביהמ"ש קמא.

עיון בגזר הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא התייחס, ובצדק, לפגיעה המשמעותית שפגעו המערערים בערך החברתי המוגן של זכותו של המתלונן לשלמות גופו ולשלוות נפשו. גם אם מעשי המערערים כלפי המתלונן בוצעו על רקע טענת חוב שהיה חייב לטענתם המתלונן למערער 1, הרי מדובר בהתנהגות אלימה חמורה, שבמהלכה דקר המערער 2 את המתלונן בחפץ חד ולאחר שהמתלונן היה שרוע על הרצפה החל גם המערער 1 לתקוף אותו שהוא הולם בפניו מספר פעמים באגרופיו.

המערער 2 תקף גם אדם אחר באגרופים והצטרף למערער 1, כאשר המתלונן שכב על הרצפה ושניהם בעטו בו בחלקי גופו השונים.

גם אם למתלונן ולאדם האחר לא נגרמו נזקים גופניים חמורים כתוצאה מתקיפתם ע"י המערערים בצוותא, אין בכך כדי להקל מחומרת התנהגותם האלימה של המערערים כלפיו.

בית המשפט קמא לא התעלם כלל ועיקר מהתסקירים שהוגשו לגבי המערערים, ואשר הוצגו גם בפנינו. ובצדק קבע כי המלצות שירות המבחן לגבי המערערים הם בגדר המלצות, שבמקרה זה לא ניתן להוציא אותן אל הפועל.

3

אף אנו סבורים כי אין מקום לקבל את המלצות שירות המבחן שהן מקלות בצורה משמעותית נוכח התנהגותם האלימה של המערערים, גם בהתחשב בנסיבותיהם האישיות ובהתייחסותם לאפשרויות טיפול כפי שבאו לידי ביטוי בפני שירות המבחן.

כך גם אין בהעדר עבר פלילי של המערער 1, כדי להצדיק הטלת עונש עבודות של"צ כפי שהמליץ שירות המבחן לגביו, וכדי להצדיק הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

חרף האמור לעיל, יש באמור בתסקירי שירות המבחן לגבי המערערים, ומבלי שאנו מתעלמים מחומרת התנהגותם ומעברו הפלילי של המערער 2, כדי להצדיק הקלה מסוימת במשך תקופות המאסר, גם אם לא מתן אפשרות לרצותן בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את ערעורו של המערער 1, וקובעים שירצה עונש מאסר למשך 7 חודשים, כאשר בקביעת עונש זה אנו מתחשבים גם בתקופה שבה היה נתון במעצר ממש ובמעצר בית.

אנו מקבלים את ערעורו של המערער 2, וקובעים שירצה עונש מאסר למשך 14 חודשים, כאשר בקביעת עונש זה אנו מתחשבים גם בתקופה שבה היה נתון במעצר ממש ובמעצר בית.

יתר חלקי גזר הדין בתיק פלילי 55196-05-13 (בימ"ש השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

המערערים יתייצבו לריצוי מאסרם בבית סוהר הדרים, ביום 7.10.2015 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותם תעודות זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערערים לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונשי המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערערים לריצוי עונשיהם.

4