עפ"ג 31044-06-25

1.  שלושת המשיבים שלפנינו הורשעו על פי הודאתם בשורה של עבירות, לאחר שנתפסו "על חם" בדרכם להגיע לכתובת היעד באום אל פאחם. השלושה שהו ברכב גנוב עם לוחיות רישוי מזויפות, ונתפסו כשבאמתחתם שני אקדחים חצי-אוטומטיים מסוג "גלוק";ארבע מחסניות טעונות; שני זוגות כפפות, שתי מסכות סקי; נייר לכיסוי הפנים; כובע קסקט; בקבוק המכיל בנזין; מצית וטלפונים מבצעיים. המשיב 1 נהג ברכב כשהוא חובש כובע קסקט ופניו מכוסות באמצעות נייר, והשניים האחרים ישבו מאחור כשהם אוחזים באקדחים, חבושים מסיכת סקי וכפפות על ידיהם. לאחר שהמשטרה חסמה את הרכב בו שהו המשיבים, השוטרים פתחו את דלתות הרכב, ביקשו מהנאשמים להניח את כלי הנשק, והודיעו להם על מעצרם. משסירבו המשיבים להניח את כלי הנשק והמשיכו לאחוז בהם, נאלצו השוטרים לבצע ירי באוויר, ורק לאחר מספר יריות השליכו המשיבים את כלי הנשק. בהמשך, התנגדו המשיבים ונאבקו בשוטרים, שנאלצו להשתמש בכוח כדי לעצור אותם.

בגין כל אלה הורשעו המשיבים בעבירות של החזקת נשק, נשיאתו והובלתו -סעיפים 144(א) רישא + סיפא; סעיפים 144(ב) רישא + סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין); קבלת רכב גנוב - סעיף 413י לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - סעיף 275 לחוק; נסיעה ברכב ללא פוליסת ביטוח - סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970; והכל בצירוף סעיף 29 לחוק.

2. בית משפט קמא העמיד את מתחם העונש בין 56-30 חודשי מאסר בפועל, והשית על המשיבים את עונשי המאסר בפועל כלהלן, לצד עונשים נלווים: המשיב 1 - 33 חודשי מאסר בפועל; המשיב 2 - 36 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי של 10 חודשים במצטבר, סה"כ 46 חודשי מאסר בפועל; המשיב 3 - 35 חודשי מאסר בפועל.

על קולת גזר הדין נסב ערעור המדינה. מנגד, נטען על ידי המשיבים כי העונשים שהושתו עליהם אינם חורגים מרף הענישה הנוהג.

3.  פסיקת בית המשפט בשנים האחרונות התוותה החמרה בעבירות נשק (ראו, מני רבים: ע"פ 6021/21 עבוד נ' מדינת ישראל (19.12.2021); וראו מתחם ענישה של 42-30 חודשים שנקבע בגין נשיאה והובלה של נשק בע"פ 5602/22 מדינת ישראל נ' פלוני (14.9.2022)). אף המחוקק קבע בתיקון מס' 140 לחוק העונשין, עונש מזערי של 30 חודשי מאסר בפועל לעבירה אחת של נשיאה והובלת נשק (סעיף 144(ז) לחוק העונשין; חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021).

כך בעבירות נשק על דרך הכלל, כך במיוחד בהינתן העבירות הנוספות שבהן הורשעו המשיבים, וכך במיוחד לנוכח הנסיבות שבהן נתפסו המשיבים - התכנון המוקפד (שימוש ברכב גנוב שהוחזר לארץ לאחר ששהה בשטחי הרשות והחלפת לוחות הרישוי), והעובדה שתפקדו כחולייה עבריינית והיו כפסע מלבצע את זממם, הגם שפרטי התוכנית העבריינית נותרו עדיין לוטים בערפל. לכך יש להוסיף כי המשיבים לא נרתעו גם מלהתעמת עם השוטרים לאחר שנלכדו בכף (ולא נעלם מעינינו כי בעקבות זאת הוכו ונחבלו קשות).

ואם לא די בכל אלה, הרי שלמשיבים עבר פלילי. המשיב 1 הורשע בשנת 2020 בעבירה של סיוע לסחיטה באיומים, ונשא בעונש מאסר בפועל. המשיב 2 הורשע בעבירות בנשק ובעת ביצוע העבירה דכאן היה תלוי ועומד כנגד מאסר מותנה בר-הפעלה בן עשרה חודשים, וכן הורשע בעבירות של אלימות, שגם בגינן נגזר עליו מאסר מותנה בר-הפעלה. המשיב 3 הורשע בשנת 2016 בעבירות נשק שבגינן הוטל עליו עונש מאסר בפועל.

4. האמור לעיל, מביא למסקנה כי עונש המאסר בפועל שהושת על המשיבים מגלה סטייה של ממש ממדיניות הענישה הנקוטה על ידי בית משפט זה (והשוו לע"פ 6559/23 מדינת ישראל נ' חסארמה (2.6.2024), הדומה בעובדותיו למקרה שלפנינו, הגם ששם הורשעו המשיבים גם בקשירת קשר לביצוע פשע ונשאו נשק ארוך. באותו מקרה התקבל ערעור המדינה ועונשם של המשיבים הוחמר מ-36 חודשים ל-54 חודשים).

לכן, החלטנו להחמיר בעונשם של שלושת המשיבים, כך שעל עונש המאסר בפועל שהושת על כל אחד מהם, תיווסף שנת מאסר. דהיינו, המשיב 1 ירצה עונש מאסר בפועל של 45 חודשים חלף 33 חודשים שהשית עליו בית המשפט המחוזי; המשיב 2 ירצה עונש מאסר בפועל של 48 חודשים בגין התיק דכאן חלף 36 חודשים שהשית עליו בית המשפט המחוזי, בצירוף הפעלת מאסר על תנאי של 10 חודשים במצטבר - סה"כ 58 חודשים; והמשיב 3 ירצה עונש מאסר בפועל של 47 חודשים, חלף 35 חודשים שהשית עליו בית המשפט המחוזי. שאר רכיבי גזר הדין קמא יוסיפו לעמוד על כנם.

5. לא למותר לציין כי לטעמנו ראוי היה להחמיר עוד יותר בעונשם של המשיבים, אך הלכה עמנו כי אין ערכאת הערעור ממצה את מלוא חומרת הדין. בנוסף, נתנו משקל של ממש לכך שהודאת המשיבים בכתב האישום המתוקן באה בעקבות הליך גישור, ואין צורך להרחיב בדיבור על חשיבותו של מוסד הגישור ועל הדינמיקה המיוחדת המאפיינת הליך זה.

  ניתן היום, ‏י"ד באלול התשפ"ה (‏7.9.2025).