עפ"ג 18238-09-25

עפ"ג 18287-09-25

השופט חאלד כבוב:

1.  הערעורים שלפנינו מופנים נגד חומרת העונשים שהוטלו על המערערים, קטינים בני כ-17 שנים תלמידי כתה י"ב בעת ביצוע העבירות, בבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' כדורי) בגדרי ת"פ 46837-10-23 ו-ת"פ 46864-10-23 שניהם מיום 10.07.2025.

2.  על המערער בע"פ 18238-09-25 הוטלו 38 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. זאת, בגין הרשעתו, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע שלוש עבירות מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, לפי סעיף 329(א)(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובצירוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור); שלוש עבירות של פעולה בנשק בצוותא, לפי סעיף 30 לחוק המאבק בטרור בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; שתי עבירות של החזקת חומר נפץ מאושר בצוותא, לפי סעיף 5 בצירוף סעיף 19(א) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954 (להלן:חוק חומרי נפץ) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; שלוש עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; ושלוש עבירות של התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין.

3.  על המערער בע"פ 18287-09-25 הוטלו 40 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. זאת, בגין הרשעתו, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא; שלוש עבירות של פעולה בנשק בצוותא; שתי עבירות של החזקת חומר נפץ מאושר בצוותא; שלוש עבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; עבירת התפרעות; עבירה של גרימת התפוצצות מסכנת חיי אדם או רכוש בזדון בצוותא, לפי סעיף 19(ג) לחוק חומרי נפץ בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

4.  בדיון שהתקיים לפנינו ביום 14.12.2025 שמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים ואת עמדת שירות המבחן בעל-פה; והערנו את שהערנו. הדיון עסק, בין היתר, בשאלות שקשורות בשיקולים הנלקחים בחשבון במסגרת 'ועדות שליש' במקרים בהם האסיר מרצה עונש בגין עבירות טרור.

5.  לאחר שנתנו דעתנו לטענות בכתב ובעל-פה - מצאנו כי אין מקום להיעתר לערעורים.

6.  כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונשים שגזרה הערכאה הדיונית, אלא במקרים בהם על פני הדברים נפלה בגזר הדין טעות מהותית או כאשר העונש חורג באופן ניכר מרמת הענישה הראויה או הנוהגת בנסיבות דומות (ראו, מיני רבים: עפ"ג 57199-03-25 קראריה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (03.12.2025)‏). מקרה זה לא בא בקהל אותם מקרים.

7.  המעשים בהם הודו המערערים והעבירות בהן הם הורשעו הם ברף חומרה גבוה. בעיקרו של דבר, המערערים לקחו חלק במספר התפרעויות שהתקיימו בירושלים החל מחודש ינואר 2023 ובמהלך אותה שנה. במסגרת ההתפרעויות המערערים ואחרים חסמו כבישים באמצעות פחים, קרשים וברזלים כדי למנוע מעבר של כוחות הביטחון; ויידו לעבר כוחות הביטחון בקבוקי תבערה, אבנים וזיקוקים. בנוסף, המערער בע"פ 18287-09-25, נטל חלק גם בתצפיות וחסימות כבישים שבוצעו כדי לאפשר תלייה של שלטי ודגלי חמאס ושלט בו מופיעים פעילים צבאיים של ארגוני טרור שונים.

8.  בית משפט זה פסק וחזר ופסק בדבר הצורך בענישה משמעותית בגין עבירות נשק, טרור ואלימות המבוצעות על רקע לאומני. אך לאחרונה נפסק, במקרה בעל חומרה פחותה בהרבה, כי "עבירות מסוג זה מצדיקות מענה עונשי הולם ומרתיע, ככלל בדמות עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח, וזאת בנסיבות מסוימות גם כשמבצע העבירה הוא קטין [...]" (עפ"ג 77435-01-25 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (15.07.2025)).

9.  הנה כי כן, עונשם של המערערים לא מצדיק את התערבות ערכאת הערעור ומשכך אציע לחבריי שנדחה את הערעורים שלפנינו.

10. בצד האמור, אבקש להעיר הערה קצרה, בכל הנוגע לסוגיית שיקומם של המערערים ושכמותם - קטינים אזרחי ישראל, המרצים עונשי מאסר בפועל כאסירים ביטחוניים על כל המשתמע מכך מבחינת תנאי מאסרם. בדיון שלפנינו עלתה טענה, שלא הוכחשה, כי אין ניסיון של ממש לשקם אסירים אלה. כשלעצמי, והגם שאין זו המסגרת הדיונית המתאימה לדיון ממצה בנדון, סבורני כי טוב ייעשה אם תבוצע חשיבה מחודשת לגבי התועלת שניתן להפיק, בהקשרי שיקום, מהתקופה שבמהלכה אסירים אלה מרצים את עונשם מאחורי סורג ובריח. זאת לא רק לטובת האסירים אלא גם לטובת החברה בכללותה, אליה הם ישובו לאחר ריצוי עונשם.

הנשיא יצחק עמית:

  אני מסכים.

השופט דוד מינץ:

  אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט חאלד כבוב.