1

נוכחים:

ב"כ המערער - עו"ד אורן אלפנדרי

ב"כ המשיבה - עו"ד ארז ריכטנברג

המערער הופיע

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

נגד המערער נרשם דו"ח על עבירה של שימוש בטלפון תוך כדי נהיגה בניגוד לתקנה 28 לת"ת ביום 17.05.13 על-ידי שוטר בשם רון לוי.

עד יום 19.04.14 יכול היה המערער לפנות בבקשה להישפט בשל אותו דו"ח, אך הוא לא פנה אלא בחודש ינואר 2015.

ביום 30.12.13 נשלחה למערער הודעה בדואר רשום לכתובתו, על-פיה, עליו לשלם בשל העבירה 1,000 ₪ קנס או לבקש להישפט, אך הדואר חזר בעילת "לא נדרש".

משפנה המערער, בסופו של יום, לאחר חלוף זמן ניכר, כשנה וחצי, לבית משפט קמא בבקשה להארכת מועד להישפט בשל דו"ח זה על-פי סעיפים 229-230 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, דחה בית משפט קמא את בקשתו, תוך שהוא נשען על פסיקתו של בית המשפט העליון, פסיקה חוזרת ונשנית בכגון דא.

הערעור הוא על החלטת בית משפט קמא בעניין זה.

לאחר שבחנתי את הנסיבות, את טענות המערער, את החלטתו של בית משפט קמא הנשענת על פסיקתו של בית המשפט העליון, כאמור, ובעיקר בהינתן העובדה שאין בידי המערער לסתור את תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי בדבר החזקה הנוצרת לגבי מי שאיננו לוקח דואר רשום, לא מצאתי שנפלה טעות תחת ידו של בית משפט קמא, ובנסיבות אלה אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

הערעור נדחה.

2

הוקלדעלידינופרדוידי