1

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה בעבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב' (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

2.         המערער לאחר שמיעת עדי התביעה, הודה בעובדות כתב האישום, וביקש לצרף שני תיקים שעניינם ביצוע עבירה זהה של אי חגירת חגורת בטיחות בתיקים שמספרם, 3415-10-19, 5193-11-11.

3.         בית המשפט קמא הרשיע את המערער בעובדות כתבי האישום, ובהתאם, קבע כי המערער נהג ללא חגורת בטיחות כמפורט בכתבי האישום.

4.         בית משפט קמא לאחר הכרעת הדין השית על המערער קנס בסך 750 ₪.

5.         המערער לא השלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והגיש את הערעור שלפניי.

2

6.         פסק דינו של בית משפט קמא פסק דינן מנומק שהתייחס לכל הטענות שהעלה המערער שעיקרן שהתקנה עליה מבוססת העבירה אינה חוקית, אינה הגיונית, ואף עלולה לסכן לעיתים את האוחזים בהגה.

7.         לאחר ששמעתי את המערער באריכות, ועיינתי בפסק דינו המנומק של בית משפט קמא, אני סבור, כי אין בערעור ממש, הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין המתון שהושת עליו בגין 3 עבירות של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

8.         כל טענות המערער ביחס לביטול התקנה, נדונו על ידי הערכאות השונות, והמערער ממשיך וטוען את הטענה זו פעם אחר פעם.

9.         ברע"פ 589/18 ‏ ראובן הירש נ' מדינת ישראל, העלה המערער טענה זהה ובית המשפט העליון ציין את הדברים הבאים:

            "בבסיסה של התקנה עומד ערך ההגנה על חיי אדם בעת נהיגה, שאין להפריז בחשיבותו. הנוהג שסיגל לעצמו המבקש, לנהוג ללא חגורת בטיחות, מנוגד לדין, ויותר מכך, גורם לסיכון חייו שלו וחייהם של נהגים אחרים. מטעם זה, לא ראיתי כל ממש בטענותיו של המבקש".

            ברע"פ 945/14 ראובן הירש נ' מדינת ישראל ציין בית המשפט העליון:

             "אין זה מתפקידו של בית המשפט להעריך את מאזן הנזק או התועלת בקיומה של הוראת חוק פלונית, ואין צריך לומר כי לא הונחה כל תשתית לבחינת חוקיותה או מעמדה החוקתי של התקנה האמורה."

3

10.       אוסיף ואומר שאין חולק שהמערער נסע כשהוא אינו חגור בחגורת בטיחות, ואין כל בסיס לטיעוניו ביחס לביטול התקנה, הגם שקיימת באופן עקרוני הסמכות להורות על בטלות תקנה, החובה לחגור חגורת בטיחות הינה רק אחת מתקנות התעבורה המטילות חובה על אדם לשמור על עצמו ועל נוסעי הרכב וכי מדובר בתקנה שמטרתה להציל חיי אדם ולמנוע פגיעות בגוף.

11.       משכך, אני סבור כי אין מקום להתערב בהכרעת הדין שניתנה על ידי בית משפט קמא ומהנימוקים שצוינו על ידה, ואני סבור כי המערער חושף את עצמו לסיכומים בטיחותיים הכרוכים באי חגירת חגורת בטיחות ואין עילה, כל עוד התקנה קיימת בספר החוקים, לבטלה.

12.       באשר לעונש, אין כל עילה להתערב בקנס שהושת על המערער בגין 3 עבירות, בית המשפט נצמד לקנס המקורי בסך 250 ₪ בגין כל עבירה, מדובר בעונש סביר, מידתי, ואין כל עילה להתערב בו.

13.       הערעור נדחה.

14.       המזכירות תודיע למערער.

ניתנה היום, ד' אלול תש"פ, 24 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.