1

לפניי ערעור על גזר דינו של המערער מיום 22.6.16 שניתן בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים בתיק פ"ל 7089-05-16 (כבוד השופט נאיל מהנא) (להלן-"בית משפט קמא"). המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה ברכב כשתוקף רישיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה מ-6 חודשים מיום פקיעת תוקפו, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן-"הפקודה"), וכן בעבירה של נהיגה ברכב כאשר רישיון הרכב פקע בתקופה העולה על 6 חודשים, בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה, וכן בעבירה של נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, בניגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש).

בית משפט קמא הטיל על המערער את העונשים הבאים: מאסר בפועל של 3 חודשים, החל מיום מעצרו (17.5.16), בתוספת הפעלת עונש מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לריצוי באופן מצטבר, מאסר למשך 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים, מיום גזר הדין, בתוספת הפעלת פסילת רישיון על תנאי למשך 6 חודשים, לריצוי באופן מצטבר, פסילת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים וזאת על תנאי לתקופה של 3 שנים, קנס כספי וחתימה על התחייבות כספית.

ההליך בבית משפט קמא

2

1.         בית המשפט ציין בגזר הדין כי לנאשם היה רישיון נהיגה שפקע בשנת 2007 ומאז לא חודש. בהקשר זה קבע בית המשפט הנכבד, כי המערער כמוהו כמי שאין לו רישיון נהיגה. בית המשפט ציין כי עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, כמו נהיגה בזמן פסילה, הינה עבירה חמורה, הטומנת בחובה סיכונים רבים, המצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל, גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה.

2.         בית משפט קמא ציין עוד, כי הנאשם צבר לחובתו 28 הרשעות קודמות, לרבות 15 דומות לעבירה בה הורשע. עוד צוין כי למערער עבר פלילי, אשר בגינו ריצה עונש מאסר.

3.         בעקבות דברים אלו, גזר בית משפט קמא את העונשים הנזכרים לעיל.

תמצית טענות המערער

4.         המערער טען כי שגה בית משפט קמא, בכך שלא התחשב בעקרון ההדרגתיות, עת שגזר עונש מאסר בפועל, על המערער אשר מעולם לא ריצה מאסר בגין עבירת תעבורה.

5.         עוד נטען, כי בית משפט קמא טעה בקביעתו כי יש לראות במערער כמי שאין לו רישיון נהיגה, שכן אין להשוות את המערער למי שנהג ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה. הודגש, כי המערער לא חידש את רישיונו עקב חובות כספיים.

6.         המערער מוסיף וטוען כי עברו התעבורתי שהוצג בפני בית משפט קמא חמור מהעבר בפועל, שכן למערער 11 הרשעות דומות ולא 15, כפי שהציגה המאשימה וכפי שקבע בית משפט קמא.

7.         עוד נטען, כי בית משפט קמא לא נתן דעתו לשיקולי השיקום של המערער, אשר החל בסדנא של טיפול קבוצתי, טיפול פרטני ומצא עבודה כשליח במשרד עורכי דין.

8.         לבסוף, נטען כי בית משפט קמא התעלם ממתחם הענישה שהוא עצמו קבע בתיקים אחרים ומפסיקה שהוצגה בפניו, המצדיקה ענישה חמורה פחות.

תמצית טענות המשיבה

3

9.         ב"כ המשיבה טען ביום הדיון שהתקיים ביום 17.7.16 כי אין הצדקה להתערב בגזר הדין וכי אין מדובר בענישה מכבידה. לטענת המשיבה, אמנם עבירות התעבורה הסתיימו עד למקרה זה בקנסות ובמאסר על תנאי, אולם עונשים אלה, לא הרתיעו את המערער. עוד צוין, כי למערער עבר מכביד, הכולל 15 הרשעות קודמות בעבירות דומות. בדיון היום טענה ב"כ המשיבה כי עברו התעבורתי והפלילי של המערער מכבידים מאד ולצורך כך הגישה תדפיס מידע בדבר העבר התעבורתי ותדפיס מידע בדבר עברו הפלילי של המערער.

דיון והכרעה

10.       בתום שמיעת הערעור ביום 17.7.16, החלטתי שיש מקום לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות, בטרם יוכרע הערעור. ביום 2.8.16 הוגשה לבית המשפט חוות דעת חיובית של הממונה. במהלך הדיון היום ביקש ב"כ המערער לאמץ את המלצת הממונה ואילו ב"כ המשיבה טענה שאין לקבל את ההמלצה, לאור עברו המכביד של המערער, כפי שבא לידי ביטוי בתדפיסים שהגישה.

11.       הכלל הוא שאין ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בגזר הדין שנקבע בערכאה הדיונית, אלא בנסיבות חריגות, כאשר נפלה טעות מהותית, או שהעונש שנגזר חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות (ע"פ 6809/09 מחענובסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) 31.3.11).

12.       במקרה זה, אני סבור כי עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער חורג מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות, באופן המצדיק התערבות בגזר הדין.

13.       ראשית, ראוי להבחין בין נהג בלתי מורשה, שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, לבין נהג שהוציא רישיון נהיגה בעבר, אשר לא חודש, עקב קשיים כספיים ( פ"ל 6726-02-12 מדינת ישראל נ' שמעון (פורסם בנבו) גזר דין מיום 11.10.12).

4

14.       שנית, ראוי לשקול הדרגתיות גם בעת שבאים להחמיר עם נאשם, כפי שנקבע במקרה דומה בעפ"ת 14887-11-12 עודה נ' מדינת ישראל (מחוזי ב"ש, 24.6.13) באותו מקרה הורשע המערער בנהיגה בשנת 2009 לאחר שרשיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1998. לאותו מערער היו 35 הרשעות תעבורה קודמות הכוללות 5 הרשעות של נהיגה ללא רישיון בתוקף וכן נהיגה בזמן פסילה. בית המשפט המחוזי החליט להמיר את עונש המאסר בפועל של 8 חודשים שנגזר על ידי בית משפט השלום לתעבורה, למאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות (בקשת רשות ערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי נדחתה: רע"פ 5755/13 עודה נ' מדינת ישראל, 13.11.13). מקרה נוסף הרלוונטי לענייננו הוא עפ"ת (חיפה) 21722-04-16 חסן נ' מדינת ישראל (17.7.2016). באותו מקרה נדון ערעור על גזר דין שבו הורשע המערער בעבירה דומה ונדון על ידי בית משפט השלום לתעבורה לשישה חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונש מאסר על תנאי בן שישה חודשים בחופף. בית המשפט השלום לתעבורה סבר, כי לאור הרשעותיו הקודמות של אותו מערער בעבירות דומות, אין מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן, אשר אינה מתיישבת עם חומרת העבירות בהן הורשע המערער שלחובתו היו 79 הרשעות תעבורה קודמות לרבות נהיגה בזמן פסילה וברישיון שפקע. בית המשפט המחוזי איזן בין האינטרס הציבורי לאינטרס של המערער ונסיבותיו האישיות לרבות הודאתו בעובדות כתב האישום וקבע כי עונש המאסר בפועל ירוצה על ידי המערער בדרך של עבודות שירות.

15.       שלישית, במקרה שנסיבותיו דומות, בו היה לנאשם עונש מאסר על תנאי, כמו במקרה זה, נגזרו על הנאשם 45 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות: תת"ע 12765-08-10 מדינת ישראל נ' בוחבוט (15.5.12). באותו מקרה הורשע הנאשם בשני כתבי אישום בגין עבירות של נהיגה כשרישיון הרכב פקע כחמש שנים קודם לכן, כאשר אותו נאשם צבר 23 הרשעות קודמות מתוכן ארבע של רישיון נהיגה שפקע. במקרים נוספים דומים נגזרו על נאשמים עונשי מאסר קצרים של 30 ימים (תת"ע 9835-01-13 מדינת ישראל נ' עלאן, 11.7.13) ו-60 ימים (פ"ל 4114-06-15 מדינת ישראל נ' גולאני, 15.7.15). במקרים נוספים, נמנעו בתי המשפט מגזירת עונש מאסר בפועל והסתפקו במאסר מותנה (עפ"ת 9741-06-10 מדינת ישראל נ' זגורי, 31.10.10).

16.       רביעית, בית משפט קמא נמנע מלקבוע מתחם ענישה ונמנע מלקבוע היכן למקם את המערער במתחם זה. בית המשפט קמא התייחס להרשעותיו הקודמות של הנאשם, אולם לא נתן דעתו על נסיבות נוספות, שיש להביא בחשבון. מדובר באב ל-4 ילדים קטנים, בני שנה עד 8 שנים, מפרנס יחיד, אשר החל בתהליך שיקום. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי המערער הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על מעשיו.

5

17.       לאור כל האמור לעיל, אני סבור שיש הצדקה להתערב בגזר הדין, באופן שתקופת המאסר הכוללת תעמוד על 6 חודשים, תוך חפיפה מלאה בין המאסר בתיק זה למאסר על תנאי שהופעל. מתוך התקופה של 6 חודשי מאסר, המערער ריצה בפועל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח מיום 17.5.16 ועד היום, כאשר היתרה של 3 חודשים ו-14 ימים ירוצו בדרך של עבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין יישארו ללא שינוי.

סוף דבר

18.       המערער ישוחרר היום מן המאסר.

19.       את יתרת תקופת המאסר ירצה המערער בעבודות שירות, בבית אבות משען, ברח' ביאליק 33 בחולון, בהתאם להמלצת הממונה על עבודות שירות. על המערער להתייצב במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות ברמלה, ביום 18.9.16 בשעה 08:00.

20.       המערער מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וכל הפרה בעבודות השירות, תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר מאחורי סורג ובריח.

ניתן והודע היום, כ"ז תמוז תשע"ו, 02 אוגוסט 2016, בנוכחות הצדדים.