1

לפניי ערעור על הרשעת המערער וכן על חומרת העונש עליה הורה בית משפט קמא ביום 13.4.15, כב' השופטת שלזינגר, בתיק מספר 324-02-14 במסגרתו הורשע המערער בנהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה, נגזר עונשו ל-5 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

העובדות העולות מכתב האישום הן, כי ביום 26.1.14, סמוך לשעה 17:35 נהג המערער בכביש 431 לכיוון מזרח וקיבל דוח, הזמנה לדין מספר 50200904881, המייחס לו עבירת נהיגה בשכרות. הזמנה לדין בגין דוח זה נקבע ליום 13.3.14.

בין לבין, ביום 27.1.14 זומן המערער לחקירה תחת אזהרה בגין עבירת נהיגה בשכרות מיום 26.1.14 ובגין נהיגה בזמן פסילה שיוחסה למערער באותן נסיבות של עבירת הנהיגה בשכרות, בתיק פ"ל 861/14.

בתום החקירה זומן המערער להקראה ליום 10.2.14 בלא שניתן לו כתב אישום וצוין בפניו כי הדיון שנקבע ליום 13.3.14 (בעת שקיבל ההזמנה לדין בדוח 50200904881) מבוטל.

בתיק פ"ל 861/14 נשוא תיק בית משפט 325-02-14 הוגשה בקשה דחופה על ידי ב"כ המערער לדחיית הדיון מיום 10.2.14 תחתיו נקבע דיון ליום 24.3.14 בפני כב' השופטת שלזינגר.

2

בפועל התקיים דיון ביום 13.3.14 בגין עבירת הנהיגה בשכרות (מועד הדיון שהודע למערער כי מבוטל בעת שנחקר תחת אזהרה ביום 27.1.14) בפני כב' השופט צימרמן, בהעדר המערער ועונשו נגזר לפסילה בפועל בת 30 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 3,000 ₪.

ביום 24.3.14 התייצב המערער לדיון בפני כב' השופטת שלזינגר בתיק 325-02-14, במעמד זה הוברר כי המערער נשפט בהעדר בעבירת השכרות כבר ביום 13.3.14. לאור עובדה הדיון נדחה למועד נוסף לפגישה עם המאשימה ובמסגרת פגישה זו הוחלט למחוק עבירת השכרות מכתב האישום ולהותיר העבירה של נהיגה בפסילה. כתב האישום תוקן ביום 29.6.14.

ביום 4.1.15 הוגש תסקיר בעניינו של המערער שהמליץ עונש של"צ בהיקף 150 שעות, העמדתו למבחן במשך שנה, שילובו בסדנה פסיכו-חינוכית המופעלת בשירות המבחן בשיתוף עם עמותת "אור ירוק".

ביום 13.4.15 (כב' השופטת שלזינגר) הרשיעה המערער בעבירת נהיגה בזמן פסילה ונגזר עונש כאמור בריישא בפסק דין זה.

מכאן הערעור שלפניי.

נימוקי הערעור:

1.         לא היה מקום לפצל האישומים, קרי, נהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה לשני כתבי אישום נפרדים ובפני מותבים שונים, כאשר מדובר במסכת עובדתית אחת.

2.         בקשתו של ב"כ המערער לבטל שפיטת הנאשם בפני כב' השופט צימרמן בעבירת השכרות ולדון המערער בעבירת השכרות יחד עם עבירת הנהיגה בפסילה במסגרת כתב אישום אחד, נדחתה על ידי המשיבה בנימוק, שככל ויפגעו זכויות המערער, בית המשפט יתן מענה לפגיעה זו בעת גזירת העונש. בפועל, בית משפט קמא לא התרשם כי זכויות המערער נפגעו ולא ניתן ביטוי לעובדה זו במסגרת גזר הדין, כך שהעונש שנגזר בעבירת השכרות בנפרד ובעבירת הנהיגה בפסילה בנפרד, הוא חמור ביחס לעונש שהיה נגזר בכתב אישום אחד בגין שתי העבירות. בכך יש כדי לפגוע בתחושת הצדק ובתחושת ההגינות.

3.         בבית משפט קמא אישרה המאשימה כי עקב שגגה ובשל אי תיאום בין יחידת החקירות למאשימה, הוגשו שני כתבי אישום נפרדים בגין מסכת עובדתית אחת. עובדה זו מהווה פגם מהותי בהליכים המשפטיים בהם נקטה המשיבה כנגד המערער.

            מדובר בפגיעה בהליך ההוגן המצדיק התערבות בגזר הדין

4.         טעה בית משפט כשלא אימץ המלצות שירות המבחן בנסיבותיו האישיות של המערער, בן 39, אב לשתי בנות קטינות, מתגורר בלוד, עובד למחייתו כמורה ליהדות, מנסה לפרנס את משפחתו, תורם בהתנדבות לקהילה, משמש בין היתר כגזבר המועצה הדתית בהתנדבות.

3

5.         טעה בית משפט כשגזר עונש מאסר בפועל לעבירה ראשונה של נהיגה בזמן פסילה, לא נתן משקל להודאת המערער, לא נתן משקל להליך השיקום אותו עבר המערער עד למועד גזר הדין.

6.         הפסיקה אליה הפנה בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם עובדות עניינו של המערער. פסיקת בית המשפט מתייחסת לענישה שניתנה בגין עבירות חוזרות של נהיגה בזמן פסילה.

בנימוקי המשיבה:

1.         אין מקום להתערבות בעונש לאור עברו התעבורתי של המערער, הכולל 46 הרשעות קודמות.

2.         תסקיר המבחן אינו מחייב אלא מהווה המלצה בלבד ושיקול אחד מסך השיקולים העומדים לנגד עיני בית המשפט בעת מתן גזר הדין. בית המשפט התייחס לנסיבות חיי המערער, בני משפחתו.

3.         לא מדובר במי שטעה לחשוב שאיננו פסול. העבירה בוצעה שנה לאחר שניתן גזר דין קודם לפסילה בפועל למשך 30 חודש.

4.         אין לקשור בין תרומת המערער לקהילה לסיכון שיצר בעת ביצוע העבירות.

5.         מפנה לפסיקה, רע"פ 1211/12 אברהם ישראל נ' מדינת ישראל, כב' השופט רובינשטיין אישר על המערער, אברהם ישראל, 8 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בבית משפט לתעבורה על אף נסיבות משפחתיות קשות.

גזר דין בית משפט קמא:

במסגרת גזר הדין מציין בית משפט קמא וותק נהיגה למערער משנת 1993 במהלכו צבר 46 הרשעות קודמות, בין היתר בגין מהירות מופרזת (6 הרשעות); אי ציות לאור אדום (3 הרשעות); פרסה; תאונת דרכים בגין אי שמירת רווח בשנת 1996; גרימת תאונת דרכים עקב סטייה מנתיב תוך נהיגה בשכרות והרשעה קודמת בנהיגה בשכרות.

על יסוד עבר זה קבע בית משפט כי מדובר במי שאינו מקפיד על בטיחות המשתמשים בדרך.

לזכותו נזקפה הודאתו.

במסגרת גזר הדין התייחס בית המשפט לחומרת העבירה, לפסיקות בתי המשפט המחוזי והעליון בגין עבירה זו, קובע מתחם ענישה לעבירה של בפסילה הנע בין 7 חודשי מאסר בפועל ל-20 חודשים תוך הפניה לפסיקה. בית משפט רואה התנהגותו של המערער בעת ביצוע עבירה זו כמי שנהג בעזות מצח חרף העובדה כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 30 יום. בית משפט קובע כי מדובר במי שלא הפנים חומרת מעשיו, לא למד לקח מענישה קודמת. בית משפט מציין עובדת שפיטת הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות בנפרד מעבירה זו, כשהעונש שנגזר בגין כך עומד על 30 חודשי פסילה בפועל ועל אף זאת קבע בית המשפט כי יש להחמיר עמו עונש שיביע סלידת החברה מהתנהגותו החמורה, עונש שיהיה בו כדי להרתיע האחרים מלעבור עבירות דומות.

4

בית המשפט קמא אינו מתעלם מהמלצת שירות המבחן אך רואה בה המלצה בלבד. הענישה עצמה אינה מכוונת רק נגד הנאשם אלא מכיל מסר לציבור הרחב להרתעת האחרים

לגופו של עניין:

1.         קיימת חובה על המאשימה בקיום הליך ראוי והוגן כלפי המערער כפועל יוצא בזכויותיו הנגזרות מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

            על המאשימה חלה חובת תום הלב וחובת ההגינות בהגישה כתב אישום ומן הראוי שבגין מסכת אירועים אחת, אירוע עובדתי אחד, יוגש כתב אישום אחד בפני מותב אחד בחטיבה אחת שלמה ולא יפוצל כתב האישום לאישומים נפרדים אשר ישמעו בפני מותבים שונים.

2.         פיצול כאמור בסעיף 1 לעיל יש בו פגיעה באינטרס הציבורי בפן הכלכלי. יש בו אפשרות כמעט וודאית לגזרי דין שונים ואין בי הספק כי אילו היה נדון המערער בכתב אישום אחד בשתי העבירות בפני מותב אחד, עונשו הכולל היה חמור פחות מהעונשים שנגזרו עליו בפועל על ידי כב' השופט צימרמן בגין עבירת נהיגה בשכרות וכב' השופטת שלזינגר-שמאי בגין העבירה בזמן פסילה.

            היה מקום בבית משפט קמא במועד גילוי שפיטת המערער בהעדר בפני כב' השופט צימרמן בגין עבירת הנהיגה בשכרות לביטול השפיטה בהעדר, מחיקת כתב אישום זה ושפיטת המערער בפני כב' השופטת שלזינגר-שמאי בגין עבירות הנהיגה בשכרות ובזמן פסילה. לא היה מקום להתנגדות התביעה לעשות כן ולא היה מקום לעמדת התביעה בבית משפט קמא כי פגיעה בזכויות המערער בגין האמור לעיל תישקל בעת גזירת העונש. הטעות הייתה של התביעה בעת שפיצלה כתבי האישום והיה עליה לתקן טעות זו מייד משהתגלתה הטעות. עובדה זו לכשעצמה מחייבת התערבות בגזר דין בית משפט קמא.

3.         המערער, בן 39, אב לשתי בנות בנות 7 ושנתיים. ביקש לומר דברו בפני בית המשפט. ציין כי עובר לביצוע העבירה לא יצא לבלות, אלא לעבודה נוספת על מנת להשלים משכורת כדי לפרנס משפחתו בכבוד. מדובר בעבודה המבוצעת 3 ערבים בשבוע ממנה חוזר בשעות הקטנות של הלילה. למערער משכנתא גבוהה המחייבת עבודתו הנוספת. אשת המערער עובדת חינוך בפתח תקווה.

            לאחר ביצוע העבירה ולאחר התייצבותו אצל קצין מבחן עבר שיקום, סיים הצלחה תכנית "נסיעה במבחן" שהיא תכנית התערבות קבוצתית למופנים לשירות המבחן למבוגרים בגין עבירות תנועה. התא המשפחתי עמד בפני פירוק. עבר טיפול יחד עם בת זוגו אצל ד"ר אורית ארבל (הוגשה חוות דעת מטעמה). טיפל בבעיית האלכוהול אצל ד"ר אמיר פירני.

5

            בשעות הבוקר עובד בבית ספר מזה 20 שנה, מורה בשליש משרה. פועל בהתנדבות למען נזקקים בעיר, בין היתר בחלוקת סלי מזון, בנוער הנושר ממסגרת משרד החינוך. אישתו בעלת תואר שני בחינוך, היא והבנות הן הנפגעות העיקריות מתוצאת ביצוע העבירות. היה ויישלח למאסר, כל מטלות הבית אותן מבצע המערער יוטלו אף הן על כתפי אישתו ובגינן תאלץ לעזוב העבודה בפתח תקווה. היא לא תוכל להגיע לעבודתה בפתח תקווה בזמן לאחר שתצטרך להפנות את הבנות למסגרות החינוך בהן נמצאות.

4.         לאחרונה ניתן פסק דין בתיק 18357-04-15 אזברגה נ' מדינת ישראל, במסגרת ערעור על גזר דין בית משפט קמא בגין נהיגה בפסילה בפעם הראשונה.

            עבירה זו בוצעה על רקע שלושה מאסרים על תנאי שריחפו מעל ראשו בפן התעבורתי גילה אזברגה התנהגות עבריינית רצופה, זלזול בהוראות החוק ובצווי בית המשפט ונקבע כי התנהגותו מנותק לחלוטין מהדמות הציבורית עליה שמע בית משפט קמא מהעדים שהופיעו מטעמו של אזברגה.

            שונות נסיבות המערער שבפניי מעניינו של אזברגה. וותק הנ ג דומה, למערער שבפניי 46 הרשעות קודמות.

            התרומה הציבורית, אין די בה כדי להצדיק הקלה משמעותית בעונש שנגזר על ידי בית משפט קמא, כך בעניינו של אזברגה, כך בעניינו של מערער זה.

5.         אני מוצאת להביא בבסיס שיקולי להתערבות בעונש את התנהגות המאשימה בבית משפט קמא כלפי מערער זה, שלא היה לה מקום כאשר גרמה לפגיעה בזכויותיו של המערער, אני מוצאת להביא בנוסף דרך השיקום אותה עבר המערער ונתתי בנוסף דעתי לכל האמור בתסקיר קצין המבחן.

            נוכח כך אני מתערבת ברכיב המאסר בפועל וקובעת כי 5 חודשי מאסר יבוצעו בעבודות שירות. יתר רכיבי העונש, בעינם.

            המערער מופנה לביצוע עבודות שירות כאמור בחוות הדעת שהוגשה לבית המשפט מאת הממונה על עבודות השירות.

            העבודות תתבצענה במפעל "חסד" יד ביד ברח' דרך בית הדין 1 בלוד, 5 ימים בשבוע, בימים א' - ה', 8.5 שעות. תחילת ביצוע העבודות ביום 22.11.15. על המערער להתייצב במועד זה בפני הממונה על עבודות השירות עד לשעה 10:00 ביחידה לעבודות שירות, כדי לחתום על המסמכים ומשם יגיע לביצוע העבודות.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, במעמד המערער וב"כ הצדדים.

חתימה