1

1.         לפניי ערעור על החלטה מיום 7.10.15 כמו גם על ההחלטה מיום 12.10.15, אשר ניתנו בתיק תת"ע 1773-09-15 בבית משפט השלום לתעבורה בחיפה ע"י כב' השופט שלמה בנג'ו (להלן: "בית משפט קמא"),לפיהן נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו-הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו ביום 21.9.15 (להלן: "פסק הדין"). ברי, כי הערעור מופנה גם כלפי פסק הדין. המערער הורשע בפני בית משפט קמא בעבירה שעניינה נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) וסעיף 38 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961.

            בית משפט קמא השית על המערער בגזר הדין עונש של 24 חודשי פסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים וקנס כספי בסך 1,200 ₪.

החלטות בית משפט קמא

2

2.         בית משפט קמא קבע בהחלטתו מיום 7.10.15, כי המערער זומן כדין לדיון בעניינו. באשר לחשש לעיוות דין, הטעים בית משפט קמא כי המערער הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וכי מדובר בשאלה עניינית, האם המערער מחזיק ברישיון נהיגה, אם לאו. בית משפט קמא הוסיף והטעים, כי מעיון בבקשת המערער לא עולות טענות הגנה אשר יש בהן כדי להביא לביטול פסק הדין.

3.         ההחלטה מיום 12.10.15 ניתנה בזיקה להודעת המערער, כי הוא נמצא בשלבים מתקדמים להוצאת רישיון נהיגה וכי עבר את מבחן התיאוריה וכן כי כל שנותר לו הוא לעבור את המבחן המעשי. נקבע בהחלטה הנ"ל, כי אין באמור לעיל כדי להכשיר את העבירה שביצע המערער ואין בכך כדי לשנות מהעובדה שביום ביצוע העבירה נהג המערער ללא רישיון.

נימוקי הערעור

4.         בנימוקי הערעור מלין המערער על כך שבית משפט קמא דחה את בקשתו לביטול פסק הדין, על אף שהבקשה הוגשה במסגרת ה-30 יום מיום מתן פסק הדין וזאת מבלי שנתבקשה תגובת המשיבה לבקשה, לטענות כבדות המשקל שהועלו בבקשה לביטול פסק הדין ומבלי לתת למערער את יומו בבית המשפט.

5.         לטענת המערער, טעה בית משפט קמא עת שקבע כי לא ייגרם למערער עיוות דין מהשארת גזר הדין על כנו. בנקודה זו טוען המערער, כי בית משפט קמא החמיר עמו יתר על המידה, בכך שהתעלם מהפסיקה המקובלת ומרף הענישה וממתחם הענישה שנקבע ע"י בתי המשפט בגין העבירה בה הורשע.

6.         באשר לאי התייצבותו לדיון בפני בית משפט קמא, טוען המערער כי סבר שמועד הדיון נקבע ליום 29.9.15 ואף התייצב בבית המשפט במועד הנ"ל, שאז התברר לו כי במועד זה חלה פגרת בתי המשפט. נטען, כי מבירור שערך המערער, באמצעות באת כוחו, התברר למערער כי ביום 21.9.15 התקיים הדיון בעניינו ונגזר דינו. המערער מטעים, כי לא התייצב לדיון מפאת טעות בקריאת המועד שכן המועד המצוין בדו"ח אינו ברור ומן הטעם הזה יש להורות, לגישתו, על ביטול גזר הדין.

7.         לפיכך, עותר המערער בהודעת הערעור, כי בית המשפט יקבל את הערעור ויורה על ביטול פסק הדין ובכך ייתן לו את יומו בבית המשפט.

עמדת המשיבה והכרעה

3

8. המשיבה, בתגובתה בכתב מיום 26.11.15, הבהירה, כי היא מסכימה, לפנים משורת הדין להשבת הדיון בפני בית משפט קמא לשלב הטיעונים לעונש, בכפוף לחיוב המערער בהוצאות מאחר שלא הייתה הצדקה לאי התייצבותו במועד לדיון בפני בית משפט קמא. ב"כ המערער הסכימה לכך בהודעתה בכתב שניתנה היום לתיק בית המשפט, אולם ביקשה להשית על המערער הוצאות בסכום מינימלי בהינתן מצבו הכלכלי.

9. לפיכך, נוכח האמור לעיל, הריני לקבל הערעור באופן חלקי ולבטל את גזר הדין מושא הערעור, בכפוף לחיוב המערער בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 500 ₪, זאת עד ליום 15/12/15. הדיון יושב בפני בית משפט קמא לשלב הטיעונים לעונש. הכרעת הדין נותרת על כנה.

פסק דין זה יובא לעיונו של בית משפט קמא, אשר יקבע מועד לדיון בפניו, במעמד הצדדים, עפ"י תפוסת יומנו.

פסק הדין יומצא לב"כ הצדדים.

הדיון הקבוע בפניי ליום 27/12/15- מבוטל.

ניתן היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.