1.      לפניי בקשת המבקש מיום 24/11/22 להארכת מועד להגשת ערעור על גזר דינה של כב' השופטת עידית פלד בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה (להלן: בית משפט קמא), אשר ניתן ביום 21/9/22 בתיק תת"ע 10619-06-21 ולפיו הושתו על המבקש, לאחר שהורשע מכוח הודאתו בשלוש עבירות של נהיגה ברכב תוך אחיזה או שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, העונשים הבאים: פסילה לתקופה של 4 חודשים בפועל, פסילה על תנאי וקנס בסך 3,500 ₪.

2.      ב"כ המבקש טוען בבקשה כי הוא יליד 1944 וכי לא עמד בסד הזמנים להגשת ערעור נוכח העובדה שלאחרונה סגר את משרדו אותו פתח בשנת 1976 ונוכח מצבו הרפואי, לרבות העובדה שעבר שני צינתורים. כאן יובהר כי הטענות הנ"ל לא גובו במסמכים. לגופו של עניין נטען בהודעת הערעור, הנספחת לבקשה, כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לנסיבותיו האישיות ולכך שהורשע בעבירות של שימוש בטלפון סלולרי, שהינן מסוג "ברירת משפט", חורג חריגה של ממש לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים.

3.      סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), קובע כי: "בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200". סעיפים 199 ו-200 קובעים את מניין הימים להגשת ערעור (45 ימים מיום מתן פסק הדין). בפסיקה שהתייחסה לסעיף 201 לחסד"פ נקבע כי על המבקש הארכת מועד להצביע על קיומו של "טעם ממשי המניח את הדעת" לאיחור ולבקשת הארכה, והוא אינו נדרש להציג "טעם מיוחד", כנדרש בבקשה להארכת מועד בהליך אזרחי. נקבע עוד בשורה של החלטות כי על בית המשפט בדונו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור לשקול, בין היתר, את משך האיחור, ההצדקה הנטענת לאיחור, וכן סיכוייו לכאורה של ההליך העיקרי (ראו, למשל: בש"פ 4065/19 מסרי נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (9/7/2019)).

4.      ומהתם להכא:

במקרה דנן עסקינן בשיהוי משמעותי בהגשת הערעור שכן היה על המבקש להגיש את ערעורו עד ליום 5/11/22 ואילו בקשתו זו הוגשה אך ביום 24/11/22, היינו באיחור של כמעט 3 שבועות. אין בנסיבותיו האישיות הנטענות של ב"כ המבקש כדי להצדיק את האיחור הנ"ל מה גם שהטענות לגבי סגירת משרדו ולגבי מצבו הרפואי נטענו באופן כללי ומבלי להיתמך במסמכים. לכל אלו יש להוסיף כי, בניגוד לנטען בבקשה, הרי שהענישה שהושתה על המבקש אינה חמורה יתר על המידה, שכן הלה הורשע בביצוע שלוש עבירות של אחיזה או שימוש בטלפון ללא דיבורית ובעברו 49 הרשעות תעבורה קודמות, לרבות 18 הרשעות באותה עבירה.

5.      כאן ראוי להבהיר כי אף שנקבעה גישה מקילה יותר להארכת מועד להגשת ערעור בהליך פלילי, נקבע בפסיקה כי גם בהליך פלילי יש להקפיד על קיום המועדים הסטטוטוריים והארכת מועד לא תינתן כדבר שבשגרה (ראו: בש"פ 5988/06 נגר נ' מדינת ישראל, (25/7/2006)).

6.      נוכח כל האמור לעיל, אני בדעה כי אין מקום להיעתר לבקשה זו להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה נדחית.

החלטה זו תומצא לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשפ"ג, 28 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.