1

למערער נמסר דוח על ידי שוטר בגין עבירה של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961. על פי העובדות שפורטו, ביום 3.5.2018 בכביש 1, עקף המערער רכב אחר וגרם לבלימתו.

המערער לא התייצב לדיון ביום 3.5.2018 בפני בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, על פי המועד שצוין בדוח, ומשכך הורשע בהיעדרו (על ידי כב' השופטת שלזינגר - שמאי ) בתת"ע 11434-03-18, ונדון לפסילת רישיון נהיגה בפועל למשך 3 חדשים. בנוסף הופעלו באופן מצטבר, 2 עונשי פסילה מותנים בני 3 חדשים ו- 2 חדשים, שהוטלו בהתאמה, על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים ביום 6.8.17 בתיק 6430-07-17, וביום 15.1.18 בתיק 3350-10-17. סה"כ הוטלו על המערער 8 חדשי פסילת רישיון נהיגה בפועל. בנוסף הוטלה על המערער פסילה מותנית וקנס בסך של 1800 ₪.

2

בית המשפט קמא ציין בגזר הדין כי לחובת המערער הנוהג מאז שנת 1998, 26 הרשעות קודמות, וכי "עברו מכביד הן מבחינת כמות ההרשעות הקודמות והן מבחינת מסוכנותן".

ביום 13.9.21 הוגשה בקשה לביטול פסק דין באמצעות עו"ד חודורוב, ב"כ של המערער דהיום. יצוין כי ביום 26.5.21 הוגש לתיק יפוי כוח קודם על ידי מי שייצג את המערער באותם ימים (עו"ד אורון), שנראה כי חדל מייצוגו של המערער.

בבקשה לבטול פסק הדין נטען כי המערער לא התייצב לדיון בשל כך שהיה טרוד בבעיות אישיות וכלכליות. בתצהיר נלווה טען המערער כי נודע לו על קיומו של פסק הדין רק ביום 29.8.21. המערער טען כי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו, אם כי אישר כי עקף רכב, אולם הרכב הנעקף מנע ממנו להשתלב חזרה בנתיב הנסיעה.

בהחלטה מיום 19.9.21 (ניתנה על ידי כב' השופט פרי) נקבע כי אין מקום לקיים דיון במעמד הצדדים על אף הסכמת המאשימה, שכן המערער לא התייצב למרות שידע על מועד הדיון; פסק הדין חלוט, והעונש שהוטל "הולם את עברו המכביד של המערער".

המערער מבקש בערעור בפניי להורות על ביטול פסק הדין. נטען כי סעיף העבירה שיוחס למערער אינו משקף את נסיבות העבירה, וכי "השוטר ייחס למערער סעיף אישום לא נכון, בכוונה לגרום להפעלת התנאים התלויים". עוד נטען כי בית המשפט לא התייחס לטענות המערער ביחס לנסיבות העבירה, ולא קיים דיון בבקשה חרף הסכמת המשיבה בבית משפט קמא. לבסוף נטען כי העונש מחמיר עם המערער.

לא מצאתי מקום לקבלת הערעור.

המערער לא העלה כל הנמקה ראויה לאי התייצבותו לדיון ביום 3.5.2018 וטענתו כי היה טרוד בענייניו, אינה מהווה עילה שניתן להתחשב בה. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה כ- 3.5 שנים לאחר מתן פסק הדין, והמערער לא טרח לברר בכל אותן שנים מה עלה בגורל הדיון אליו לא טרח להתייצב; הגשת יפוי הכוח לתיק כארבעה חדשים לפני מועד הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, אינה מתיישבת עם טענת המערער כי ידע על קיומו של פסק הדין רק ביום -29.8.21, ומשכך הגשת הבקשה לביטול פסק הדין רק בחודש ספטמבר 21 התבצעה כאשר חלף כבר המועד להגשת הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

3

למעלה מהצורך אציין, כי מעיון בפרטי העבירה בדוח שהוגש, עולה כי המערער נסע בעקבות רכב שיטור סמוי בכביש 1, במהירות גבוהה, עקף את הרכב המשטרתי מימין, נצמד אליו, ואילץ את נהגו לסטות לצד שמאל של הדרך באופן שנגרם סיכון לרכב ממעקה בטיחות. המערער הודה כאמור בביצוע העקיפה, ואף בכך שנוצר מעין עימות בכביש על רקע העקיפה, ומכאן שהדוח שהוגש אינו תלוש מהעובדות שצוינו על ידי השוטר.

נוכח הסיכון שגרם המערער בנהיגתו אין אני רואה פגם בעבירה שיוחסה למערער, והטענה בדבר ניסוח מכוון ואף זדוני של העבירה באופן שיביא להפעלת עונשים מותנים, הינה טענה חמורה וחדשה שלא עלתה כלל בבית משפט קמא, והדוח נערך על ידי שוטר אחר, שלא היה מעורב עצמו באירוע. למערער עבר מכביד והוא לא נרתע מביצוע העבירה חרף 2 עונשי פסילה מותנים שהוטלו עליו, ומכאן שלא עולה חריגה לחומרה בעונש שהוטל.

נוכח נסיבות אלה, נדחה הערעור.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה עד יום 17.1.22 שעה 12:00, במזכירות בית המשפט לתעבורה.

המזכירות תעביר פסק הדין לידי הצדדים.

ניתן היום, ח' שבט תשפ"ב, 10 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.