1

16/03/22

ב"כ המערער: עו"ד ראפת אסדי

ב"כ המשיבה: עו"ד אביאור זך מפרקליטות חיפה - פלילי

 

 

1.         לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו- (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 28/07/21, על ידי כב' השופטת אסתר טפטה גרדי בתיק תת"ע 9411-07-19.

           

ההליך בבית משפט קמא

 

2.         המערער הורשע בהעדרו, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה").

 

3.         בכתב האישום נטען כי המערער נהג ברכב על אף שנפסל ביום 11/6/19 ע"י קצין משטרה מלהחזיק ברישיון נהיגה.

 

4.         המערער לא התייצב לתחילת משפטו ולא התייצב סניגור מטעמו, לכן הורשע בהעדרו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

 

2

5.         בית משפט קמא לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש ובחן את מדיניות הענישה הנוהגת, קבע כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר מותנה, בנסיבות מקלות שכוללות נהיגה בפסילה בפעם הראשונה ועבר תעבורתי שאינו מכביד, ועד שנת מאסר, כשמדובר בעבירה חוזרת ונשנית או עבר תעבורתי מכביד, וכי רכיב הפסילה בפועל נע בין 6 חודשים ועד 5 שנים, לצד רכיבי ענישה נוספים.

6.         בסופו של יום גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים:

 

            חודשיים מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או של נהיגה בזמן פסילה; 24 חודשי פסילה בפועל במצטבר לכל פסילה אחרת; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; קנס בסך 1,500 ₪; וכן חתימה על התחייבות כספית על סך 2,500 ₪ לבל יעבור עבירה בה הורשע.

 

7.         בדיון שהתנהל בפניי ביום 30/11/21 מצאתי לנכון, טרם מתן פסק דין בערעור, לקבל את בקשת הסנגור שפורטה בהודעת הערעור והוריתי על הזמנת תסקיר משירות המבחן, שלא זומן ולא התבקש בבית משפט קמא.

 

תסקיר שירות המבחן:

 

8.         התסקיר סקר את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, המדובר בתושב כפר מנדא, נשוי, כבן 25, עצמאי בעל עסק לאספקת כח אדם.

 

9.         בתחום הפלילי, לחובתו של המערער הרשעה אחת מחודש מאי 2021 בגין ביצוע עבירות של תקיפה סתם בן זוג, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. בתחום התעבורתי, לחובתו של המערער 14 הרשעות קודמות.

 

10.       שירות המבחן התרשם כי המערער בעל יציבות תעסוקתית, מגלה הכרה בהתנהלותו המכשילה, לקח אחריות על מעשיו, והביע חרטה.

 

11.       מאידך, התרשם שירות המבחן כי המערער גדל והתפתח בקונסטלציה משפחתית מורכבת, בה חווה חסכים רגשיים ותחושות קיפוח אשר הביאו לערעור ביטחונו העצמי.

 

12.       שירות המבחן העריך כי משקלול גורמי הסיכון למול גורמי הסיכוי, לא ניתן לשלול הישנות עבירות נוספות.

 

3

13.       אשר על כן, בהתחשב בעובדה כי המערער לקח אחריות לכישלונו ההתנהגותי ומתוך חשש כי מאסר בפועל עשוי לחשוף אותו לעולם העברייני כמודל לחיקוי והזדהות ולהעלות את הסיכון להתנהגות עוברת חוק בעתיד, כמו גם לגרום נזק רב לעסק אותו מנהל ולהליך הטיפולי בו מלווה את אשתו, המליץ שירות המבחן להמיר את עונש המאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

 

14.       לאור האמור בתסקיר, ומבלי לטעת ציפייה בלבו של המערער בדבר התוצאה בהליך זה, ומבלי להתחייב בשל כך, הוריתי ביום 13/1/22, על הזמנת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות שירות בעניינו של המערער.

 

15.       בחוות דעת של הממונה על עבודות שירות שהוגשה ביום 21/2/22 נמצא המערער מתאים לעבודת שירות והומלץ להציבו במשטרת משגב, החל מיום 18/5/22.

 

16.       הערעור מופנה כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש המאסר בפועל והפסילה בפועל.

 

טענות הצדדים:

 

17.       לטענת המערער, שגה בית משפט קמא עת שהטיל עונש קיצוני ביותר שאינו תואם את הענישה המקובלת בתיקים דומים.

 

18.       הסנגור הפנה לנסיבותיו האישיות של המערער, נשוי, מפרנס יחיד ונהג יחיד במשפחה, עבד לאחרונה כנהג מסיע פועלים לבתי מלאכה בכל רחבי הארץ וחיוניות הרישיון קריטית עבורו ועבור פרנסתו, המערער עבר ועודנו עובר טיפולי פוריות יחד עם אשתו ועובר טיפולי פיזותרפיה אינטנסיביים בעקבות תאונה קשה שעבר לאחרונה.

 

19.       המערער הפנה לפסיקה וציין כי בנסיבות העניין שלפנינו לא היה מקום להשתת מאסר בפועל. עוד ציין כי הפסילה שהוטלה עליו הינה קיצונית ביותר.

 

20.       בטיעוניו בפני, ביקש המערער לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהמיר את המאסר בעבודות שירות.

 

21.       בהמשך, לשאלת בית המשפט, הודיע המערער כי במידה ובית המשפט יורה על המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות, הוא מסכים להגדיל את מספר החודשים של המאסר שירוצו בעבודות שירות, מעבר לחודשיים שנגזרו עליו.

 

4

עוד הסכים המערער החמרה בעונש המאסר המותנה והחמרת גובה הקנס והוספת רכיב התחייבות.

 

22.       ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. לטענתו, העונש שהוטל על המערער ראוי, מאוזן ולא חורג באופן בלתי סביר מרמת הענישה במקרים דומים.

 

23.       המשיבה הפנתה לתסקיר וציינה כי שירות המבחן סבור כי לא ניתן לשלול הישנות עבירות נוספות מצד המערער. עוד ציינה כי המערער שלל מעורבות טיפולית, לכן אין המלצה טיפולית. לטענתה, בית המשפט אינו מחוייב להמלצת שירות המבחן.

 

24.       אשר למתחם הענישה ביחס לרכיב המאסר והפסילה, שנקבע ע"י בית המשפט קמא, טען ב"כ המשיבה כי המדובר במתחם הולם שנקבע פעם אחר פעם במסגרת מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים ולכן ביקש לדחות את הערעור.

 

דיון והכרעה:

 

25.       לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית המשפט קמא, בהודעת הערעור על נספחיה, בהרשעותיו הקודמות של המערער, בתסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות וכן שמעתי טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שעונש המאסר בפועל (של חודשיים), יעמוד על 4 חודשי מאסר, בהסכמת המערער, שירוצו בדרך של עבודות שירות, כפי שיפורט בהמשך.

 

26.       לא נעלם מעיני הכלל שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שקבעה הערכאה הדיוניות, למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הוטל עונש החורג מרמת הענישה המקובלת במקרים דומים - ראו לעניין זה ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נגד ורשילובסקי (ניתן ביום 3/7/06); ע"פ 5057/06 אגבריה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 3/5/07); ע"פ 3091/08 טרייגר נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 29/1/09); ע"פ 6681/09 אלחטיב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13/1/10); ע"פ 6223/11 אחמד אגבאריה נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 26/6/12).

 

5

27.       אין להקל ראש עם העבירה של נהיגה בזמן פסילה, בה הורשע המערער והצורך בענישה מחמירה בגינה, לאור העובדה כי טמון בה סיכון בטיחותי לציבור הנהגים והולכי הרגל ואף משקפת היא יחס של ביזוי החוק וצווי בית המשפט - ראו רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 26/5/05) (להלן: "בנגוזי"); רע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 5/3/09), רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נגד מ"י (ניתנה ביום 27/5/11). אם כי הענישה במקומתינו היא אינדיווידואלית ונקבעת בהתאם למכלול הנסיבות, לרבות הנסיבות האישיות, המלצת שירות המבחן, עברו של הנאשם תוך יישום מדיניות ענישה ראויה והולמת בהתחשב בשיקולי הענישה שתכליתם השמירה על האנטרס הציבורי והעדפתו על פני שיקולי הענישה האחרים.

 

28.       סבורני כי מתחם הענישה שנקבע ע"י בית המשפט לתעבורה הינו סביר והולם בנסיבות העניין. עיון בפסיקה מלמד כי מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר מותנה הכולל פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת עד 24 חודשי מאסר בפועל וכי תקופת המאסר בפועל תקבע בהתאם לנסיבות והעבר התעבורתי - ראו לעניין זה והשוו עניין בנגוזי; רע"פ 1211/12 אברהם נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 15/2/12); רע"פ 8013/13 מסעוד נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13/12/13); רע"פ 8253/10 שלמה גיא נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 9/1/11); רע"פ 7982/13 עדיאל שגן נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 6/1/14); עפ"ת 43692-08-14 מדינת ישראל נגד אחמד מחאג'נה (ניתן ביום 17/11/14).

 

29.       כדי להסיר כל ספק אומר כי העונש שהושת על המערער אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת, יחד עם זאת החלטתי להקל עם המערער במידת מה וזאת משום שהדרך להעלאת רמת הענישה אמורה להיות הדרגתית ומדודה בהתאם למכלול הנתונים הן אלו לחומרא והן אלו לקולא- ראו בענין זה ע"פ 2247/10 ימיני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 12/1/11) וע"פ 8745/08 פלוני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 30/11/11).

 

            עקרון ההדרגתיות בענישה חל גם בבחירת עוצמת רכיב הענישה- בהתאם לנסיבות הראויות לכך, ומקום בית המשפט סבור כי יש להשית עונש מאסר לריצוי בפועל, מכוח עקרון ההדרגתיות, בנסיבות הראויות, מתבקש בית המשפט לבחון את האפשרות לפיה ירוצה עונש המאסר על דרך של עבודות שירות

 

             מקרה דנן הוא מקרה ראוי ומתאים לבחון הפעלה הדרגתית של רכיב המאסר וזאת לאור העובדה כי המדובר בנהיגה בפסילה בפעם הראשונה ואין בעברו של המערער עבירה דומה, זאת לצד נסיבותיו האישיות כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן וכן לקיחת אחריות והבעת חרטה על מעשיו.

 

6

             אשר על כן, ובהתחשב בהמלצת שירות המבחן שהציע להמיר את המאסר בעבודות שירות, החלטתי להעמיד את עונש המאסר על 4 חודשים (תחת חודשיים), בהסכמת המערער, ומכוח עיקרון ההדרגתיות גם בבחירת עוצמת רכיב הענישה, ואין מקום, בנידון דידן, להשית על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל. לפיכך, כי יש להעמיד את תקופת מאסרו של המבקש על 4 חודשים, אשר ירוצו על דרך של עבודות שירות.

 

30.       השילוב של רכיבי הענישה האחרים הכוללים רכיב פסילה בפועל של שנתיים, פסילה על תנאי, מאסר מותנה, קנס והתחייבות, ביחד עם הרכיב של מאסר בפועל של 4 חודשים שירוצה בעבודות שירות, יש בהם כדי ליצור את האיזון הדרוש בין שיקולי הענישה המתבקשים שעל בית המשפט לשקול אותם בבואו לגזור את הדין, תוך יצירת מנגנון שיהיה בו כדי לאפשר לנאשם, ובענייננו המערער, לנסות ולחזור לתפקד כחלק מהחברה הנורמטיבית.

 

            באשר לרכיב הפסילה בפועל אציין כי מתחם העונש ברכיב הפסילה שנקבע על ידי בית המשפט הוא סביר וגזירת העונש ברכיב זה בתוך המתחם כשקבעה 24 חודשי פסילה בפועל, אינו מחייב התערבות בית משפט זה.

 

            סוף דבר:

 

31.       מכל האמור לעיל אני מקבל את הערעור באופן חלקי במובן זה שרכיב עונש המאסר בפועל, יעמוד על 4 חודשי (תחת חודשיים) אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

512937

1

32        הואיל והממונה על עבודות שירות, אליו הופנה המערער על ידי, מצא כי המערער מתאים לביצוע עונש המאסר במסגרת עבודות שירות, אני מאמץ את המלצתו וקובע כי המערער ירצה את עונשו במסגרת זו ב -"משטרת משגב" וכמפורט בחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות.

 

מועד תחילת ריצוי עבודות השרות הינו ביום 18/5/22 כפי שנקבע ע"י הממונה.

 

33.       לשם כך, על המערער להתייצב ביום 18/5/2022, בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי - עבודות שירות, שלוחת צפון - סמוך לבית סוהר מגידו.

 

34.       המערער מוזהר, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.

7

 

35.       יתר רכיבי הענישה יעמדו על כנם ועל המערער לקיימם, לכן, היה וניתן צו עיכוב ביצוע העונש, בטל בזה הצו.

 

המזכירות תשלח לממונה על עבודות השירות עותק מפסק הדין וכן לשירות המבחן.

 

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.