1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 26.02.11, 31 דקות לאחר חצות, ברחובות כ"ג, יורדי הסירה והירקון בת"א-יפו, נהג המערער ברכב כאשר על-פי הנטען הוא שיכור.

המערער נדרש על-ידי שוטרים להיעתר לבדיקת "ינשוף", אך סירב לעשות כן. בשל כך זומן לדין בבית המשפט לתעבורה בת"א-יפו בתאריך 22.06.11.

בסופו של יום, התקיים דיון המענה ביום 26.06.12, שם, כאשר הוא מיוצג על-ידי ב"כ הנוכחי, הודיעו לבית משפט קמא שהם כופרים באישום בסירוב. התביעה עתרה להוספת עדי תביעה והתיק נדחה להוכחות ליום 09.09.12 לפני כב' השופט סעדון.

2

באותו מועד לא התייצב המערער לדיון, וזאת לאחר שב"כ ביקש להתפטר מן הייצוג ולהשתחרר ממנו, ובית משפט קמא נעתר. בבקשתו טען הסניגור שאיבד קשר עם הנאשם ואכן, כאמור, הנאשם לא התייצב לדיון. משכך, ביום 09.09.12 נידון בהיעדרו, עדי התביעה שוחררו מבית המשפט, הוא הורשע בהיעדרו ולאחר שנשמעו הטיעונים לעונש של התביעה לגבי הרשעותיו הקודמות, בהן הרשעות דומות - נהיגה בזמן פסילה ועוד, גזר בית משפט קמא את דינו של המערער ל-30 חודשי פסילה בפועל מלנהוג, פסילה מותנית, קנס וחתימה על התחייבות.

ללא ספק, לכל המאוחר נודע למערער שנשפט בהיעדרו ביום 31.10.12, עת נדרש לחתום וחתם על כתב ההתחייבות. המערער לא עשה דבר עקב כך, לא פנה לבית המשפט בבקשה מתאימה, ורק ביום 17.12.15 הוגשה בקשה ראשונה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר - בקשה שהוגשה על-ידי המערער בעצמו בלוויית תצהיר, שם אמר שעקב מעצרו שבוע קודם ליום הדיון בבית משפט קמא בשנת 2012, נעצר בעניין פלילי ולא יכול היה להגיע לדיון עקב מעצרו.

בית משפט קמא, לאור עמדת התביעה, הסכים לביטול פסק הדין וקבע את התיק לדיון בעונש, אך לאותו דיון לא התייצב המערער ולא ב"כ, אשר בחרו על דעת עצמם להגיש בקשה נוספת לביטול פסק הדין, לא הגישו ערעור על ההחלטה מיום 17.12.15 ולכן זו בדיעבד בוטלה.

כבר ייאמר, שספק אם הנני מוסמך לדון בערעור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד לאחר שלא הוגש ערעור בזמן על ההחלטה מיום 17.12.15. צד אינו יכול לקחת לעצמו חופש ולהגיש בקשה חדשה שתקטע את מרוץ הזמן בעניין זה.

אף לגופו של עניין, החלטותיו של כב' השופט ד. סעדון מבית המשפט לתעבורה בת"א מימים 07.01.16, 03.05.16 ו-16.05.16 באשר לתוקף הכרעת הדין וגזר הדין הקודם, לרבות ההחלטה לשמוע טיעונים לעונש מחדש, הן כולן החלטות נכונות על-פי הדין והפסיקה הנוהגת, כמו למשל רע"פ 9142/01, אטליא נ' מדינת ישראל, פד"י נז (6), 793 ואח'.

לטענת המערער, נגרם לו עיוות דין בהרשעתו בהיעדרו. יש בידו, כך הוא טוען, סרט וידאו מיום האירוע, אשר ממנו נלמד שמי שלא נהג כראוי היו דווקא השוטרים ולא הוא. לא זה המקום לראות את הסרט הכבוש שזכרו בא רק בדיון בדצמבר 2015 ואין בידו גם להשפיע על השאלה.

הערעור נדחה.

הוקלדעלידינופרדוידי