1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

ביום 27.11.11 בערך בשעה 13:48 בצומת דרך נמיר ושד' רוקח בת"א-יפו עבר רכב הרשום על שמה של המערערת, עבירה של כניסה לצומת באור אדום.

בשל כך קיבלה ברירת משפט על סך 1,000 ₪ לתשלום עד יום 29.03.15. הדו"ח לא שולם, זאת למרות שהדואר נשלח אליה בדואר רשום, אלא שהדואר "לא נדרש".

משקיבלה המערערת כעבור זמן הודעה על הגדלת הקנס לסך של 1,500 ₪ פנתה לראשונה למשטרת ישראל בבקשה להמיר את הדו"ח אל אחיה.

המשטרה דחתה את הבקשה בהתאם להוראות סעיף 229 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982, מחמת העובדה שהבקשה להמרת הדו"ח הוגשה באיחור.

על החלטה זו של משטרת ישראל, התובע המוסמך, הגישה המערערת בקשה לבית משפט קמא, בית המשפט לתעבורה בת"א-יפו [לפני כב' השופטת ש. קריספין-אברהם בקשה להארכת מועד להישפט ולאחר תגובת המדינה דחה בית משפט קמא את הבקשה.

2

בהחלטתו בית משפט קמא נזקק לדין הנ ג דהיינו, להוראות החוק לפי סעיפים 229-230 לחסד"פ ולפסיקה הנוהגת כפי שפורט באותה החלטה, והוציא החלטה מתאימה לאותן הוראות דין הדוחה את הבקשה.

לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת בית משפט קמא, בנסיבות מקרה זה. הטענה כי האח החייל נהג איננה מגובה בשום מסמך מאמת, כך גם לא טענותיה של המערערת על כך שהייתה בעבודה עובר לביצוע העבירה או בקשיי היריון עובר לקבלת הדו"ח, וממילא גם מי שבהיריון יכול לדאוג לקבל דואר המגיע לביתו.

הערעור נדחה.

הוקלד על ידי נופר דוידי