1

לפניי ערעור על גזר דין בבית משפט תעבורה מחוז מרכז (השופטת אטליא וישקין) בתיק 987-05-13 שניתן ביום 29.12.14. לאחר הרשעתו בעבירות של נהיגה בשכרות (סירוב להיבדק), נהיגה רשלנית, גרימת נזק, אי מסירת פרטים ואי ציות לאור אדום.

לתיק זה צירף המערער תיק פל"א 9138-08-14, בעבירה של נהיגה בשכרות (סירב להיבדק), וכן צורף תיק ת"ד 6409-10-12, בעבירות של גרימת נזק וחבלה של ממש.

העונש שגזר בימ"ש קמא: 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים שלא יעבור על עבירות של נהיגה בשכרות או, תחת השפעת משקאות משכרים או, סמים או, סירב לבדיקת שכרות או, נהיגה בזמן פסילה או, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים.

המערער נמצא במאסר והיה עצור עד תום ההליכים מיום 27.8.14 בתיק 9138-08-14.

טענות המערער

העונש שגזר בית משפט קמא סוטה ממתחם הסבירות, מאורעות תיקון 113, מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא לעבירות אותן עבר המערער ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הינו שגוי. ב"כ המערער המציא לבית המשפט פסיקה שלטענתו, המקרים חמורים יותר מעניין המערער, אך העונשים שהוטלו קלים יותר.

לא ניתן משקל לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לאור הפגיעה בבני משפחת המערער, הנשוי ואב ל-6 ילדים בגיל 14 - 19, מפרנס עיקרי, שליחתו למאסר תפגע בכל בני המשפחה. המערער קיבל אחריות על מעשיו ועושה מאמצים לחזור למוטב, מבקש לפתוח דף חדש.

לנסיבות חייו הקשות הייתה השפעה על ביצוע העבירות.

המערער סובל מנכות בידו השמאלית ומקרע בגיד בכתפו, נכות המקשה עליו לתפקד.

לחובתו 6 עבירות תעבורה על פני וותק של 20 שנות נהיגה.

לטענת המערער, מתחם הענישה הראוי בגין עבירה של נהיגה בשכרות עקב סירוב, גרימת תאונת דרכים, נהיגה באור אדום, אמור להיות בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל.

2

חניה שלא בבטחה על המדרכה, הדרדרות הרכב וגרימת חבלה של ממש להולכת רגל, לטענת ב"כ המערער, אינו מחייב מאסר כלל, אלא פסילה.

לעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירוב, בפני עצמה, מתחם הענישה הראוי הוא בין מאסר על תנאי למאסר לעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מבקש לדחות הערעור. בית משפט הורה על תקופת פסילה קצרה יחסית למעשי העבירות, וזאת על מנת ליתן למערער תמריץ. בית משפט לא הטיל קנס, ובכך הקל על המערער. אין מקום להתערבות בעונש.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

עיון בגזר הדין הארוך והמנומק מלמד, כי בית משפט קמא נתן משקל לעבירות שבוצעו ולחומרה העולה מהן.

המערער שלפניי לא רק שמבצע עבירה של נהיגה בשכרות, מבצע עבירות נוספות באותה נהיגה ממש, אינו מציית לאור אדום, לא מוסר פרטים, גורם נזק בנהיגתו הרשלנית ובמעשים אלה, מהווה סכנה של ממש לכל המשתמשים בדרך, שאיתרע מזלם, והיו בנתיב נסיעתו של מערער זה.

החומרה בנהיגתו העבריינית באה לידי ביטוי גם בתיק 6409-10-12 שצורף בבית משפט קמא.

אין מקום לקבל טענות ב"כ המערער לעניין נכותו הרפואית של המערער, יד שמאל וקרע בגיד הכתף. נכות זו לא הפריעה למערער לבצע עבירות תעבורה כה קשות. נכות זו לא נולדה היום. היה על המערער להביא בשיקול, טרם ביצוע העבירות, את נכותו, את היותו מפרנס עיקרי, את בני משפחתו התלויים בפרנסתו, ואת כל אשר עלול להישלל מהם, אם יורשע וייגזר עונשו בגין עבירות תעבורה אותן מבצע ללא הרף.

קבע בית משפט קמא כי מדובר באלכוהוליסט המסרב להכיר במחלתו, ונוכח כל שעמד לנגד בית משפט קמא, אני מסכימה עם קביעה זו.

לא מדובר במי ששותה ב-ד' אמותיו. מדובר במי שלא נותן דעתו לתוצאות שתייתו, מעז לעלות על הרכב, וללא כל התחשבות באדם שעלול להיפגע וברכוש שעלול להינזק.

העולה מתוך תיק ת"ד 6409-10-12 אותו צורף, מדובר בפגיעה קשה בהולכת רגל, בת למעלה מ-80, שאיתרע מזלה והלכה במדרכה, שעה שרכבו של המערער הדרדר לעברה. וכך נפגעה איכות חייה.

על בית המשפט להיות המגן והשומר על כלל הציבור, נשים, גברים וטף, המשתמשים בדרך, מפני מערער זה ושכמותו.

האינטרס הציבורי מצדיק ענישה מחמירה בשל המסוכנות העולה ממערער זה, שבאה לידי ביטוי בעבירות בהן הורשע. רק עונש ממשי, מוחשי, אפילו תאמר, כואב, יכול להיות שירתיע את המערער מלחזור ולבצע עבירות תעבורה.

3

העונש שגזר בית משפט קמא נותן ביטוי הן לחומרת העבירות, הן לריבויין, לתוצאותיהן, לאינטרס הציבורי, ובא בשיקול מעבר זמן מאז שנת 2011 באירועים הראשונים, בסדר הכרונולוגי, שצורפו לתיק בית משפט קמא.

אינני רואה כל טעות שנפלה בבית משפט קמא שיש להתערב בה. העונש סביר, כאמור, הערעור נדחה.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ה, 07 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה