החלטה

לפני בקשה דחופה לעיכוב ביצוע עונש של"צ בן 200 שעות אשר נגזר על המשיב. לבקשה צורפה תגובת ב"כ המשיב.

לטענת המבקשת, יש לעכב את ביצוע העונש נוכח סיכויי הערעור הגבוהים ועל מנת שלא לסכל את הערעור אשר במסגרתו עותרת המבקשת כי יוטל על המשיב מאסר לריצוי בפועל. מנגד, טענה, אין בעיכוב כדי לפגוע במשיב.

המשיב מתנגד לבקשה.

המשיב טען כי תוכנית השל"צ כבר אושרה על ידי בית המשפט וכי הוא עתיד להתחיל בה בימים הקרובים. המשיב הלין על כך שהמבקשת המתינה כמעט עד לתום התקופה העומדת להגשת הערעור והבקשה וכך גרמה לו להיערך לביצוע השל"צ כעת. המשיב אשר עבד ככבאי הושעה מעבודתו וביקש לסיים, ככל המוקדם, את ביצוע העונש אשר הוטל עליו על מנת שיוכל לשוב לעבודתו, ולטענתו, בכך תומכים מפקדיו הישירים ומפקד התחנה.

המשיב ציין כי הוא ער להלכה המורה לעכב את ביצוע העונש, אך סבור כי במקרה כאן, הפגיעה שתיגרם לו מעיכוב ביצוע העונש, היא קשה. לדבריו, הודה ומבקש לסיים לשלם את חובו לחברה. המשיב הוסיף וטען כי סיכויי הערעור נמוכים נוכח פסק הדין המנומק והברור של הערכאה קמא.

אחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל.

ככלל, ראוי כי עונש שהוטל על נאשם ירוצה בסמוך למועד גזר הדין. לפיכך, כאשר מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע העונש, על המבקש לשכנע את בית המשפט כי האינטרס הציבורי לביצוע העונש באופן מיידי נסוג מפני אינטרסים אחרים.