1

המערער הודה שבשתי הזדמנויות, בחודש נובמבר 2017, הוא סיפק לאישה מסוימת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל לא ידוע, ללא תמורה. על יסוד הודאתו זו הוא הורשע בביצוע שתי עבירות של אספקת סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

שירות המבחן הגיש תסקיר על המערער בו צויין בין היתר, שהמערער כבן 23, רווק, גר לבדו בדירה שכורה, ועובד בשיפוצים. בעבר השתמש בסמים, אולם מאז העבירות כאן, הפסיק את השימוש בסמים. הוא מסר בדיקות שתן לשירות המבחן וכולן נמצאו נקיות. שירות המבחן התרשם שהמערער מגלה חשדנות כלפי הסביבה וסובל מקשיי תקשורת, והפנה אותו לבדיקה פסיכיאטרית. בבדיקה לא נמצאה אינדיקציה המצדיקה כפיית טיפול פסיכיאטרי, אולם הפסיכיאטרית ציינה שלא ניתן לשלול שהמערער נמצא בהתחלה של מצב פסיכוטי. שירות המבחן ציין שההליך המשפטי מהווה גורם מרתיע למערער, וכי קיימת למערער נזקקות טיפולית נפשית, ובשל עמדת המערער נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית.

המאשימה טענה בבית משפט קמא למתחם עונש הולם הנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ביחס לכל אחד מהאירועים, ועתרה להטיל על המערער מאסר ברף הנמוך אך לא התחתון של המתחם. ההגנה טענה למתחם הנע בין שירות לתועלת הציבור ל- 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, וביקשה להסתפק במאסר על תנאי, התחייבות להימנע מעבירה וקנס.

2

בית המשפט בחן את נסיבות המקרה והתייחס למדיניות הענישה ובסופו של דבר קבע כי מתחם העונש ההולם למעשי המערער נע בין מאסר קצר בעבודות שירות ל- 18 חודשי מאסר בפועל. בגזירת הדין הוא התחשב בקושי של המערער לקחת אחריות על מעשיו ובצורך בהרתעת המערער והרבים, ומנגד, לקח בחשבון את נסיבותיו האישיות ומאפייניו הייחודים של המערער, ואת העובדה שאין למערער עבר פלילי מאותו סוג, והטיל על המערער 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים על תנאי, ופסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים.

הערעור מופנה כלפי רכיב המאסר בפועל.

ב"כ המערער טוען, כי עונש המאסר שהוטל על המערער איננו הולם את נסיבות ביצוע העבירות ואת נסיבותיו של המערער. לטענתו, המערער סיפק כמות זעירה של חשיש לחברה של אמו, ללא כל תמורה, כביטוי של אחוות משתמשים ולא כמעשה של סחר בסמים. הוא מדגיש את גילו הצעיר של המערער, ואת עברו הנקי, מלבד עבירה צבאית של עריקות, וטוען שמאז ביצוע העבירות המערער נגמל משימוש בסמים ולא הסתבך בעבירות אחרות. בנוסף, המערער מלין על כך שבית המשפט לא ניכה מתקופת המאסר את תקופת המעצר שלו בתיק זה.

התביעה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית המשפט קמא, וטוענת כי הוא מתאים למעשי הנאשם ולמדיניות הענישה הכללית, ואין בו משום החמרה, ומבקשת שלא להתערב בו.

לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות והנתונים הנוגעים לעניין, ושמענו את טיעוני הצדדים, באנו למסקנה שיש להקל במידת מה בעונש המאסר שהוטל על המערער.

ככלל, עבירת אספקת סם היא מהחמורות שבעבירות הסמים. העונש הקבוע לצידה, 20 שנות מאסר, מדבר בעד עצמו. משכך, ברור שאין להקל ראש באספקת סם לאחר, גם אם הדבר נעשה ללא תמורה.

כמו ברוב העבירות, העונש מושפע מהנסיבות הקונקרטיות של המעשה, ובמידה מסוימת גם מנסיבות הנאשם, ובסופו של דבר על העונש להלום את חומרת מעשה הנאשם בנסיבותיו, ואת מידת אשמו של הנאשם.

מעשי הנאשם מתייחדים בנסיבות בלתי שגרתיות - בתקופה הרלבנטית המערער עצמו השתמש בסמים; האישה לה סיפק את הסמים היא אישה מבוגרת יחסית, בשנות ה- 50 לחייה, והיא חברה קרובה של אמו של המערער. המערער עצמו מכיר אותה ונמצא בקשר איתה. המדובר בסם מסוג חשיש בכמות קטנה, שסופק ללא תמורה.

3

גם נסיבותיו האישיות של המערער אינן שגרתיות. המערער סובל מקשיים נפשיים, רגשיים וחברתיים, ולמרות מצבו המורכב הוא מצליח לשמור על תפקוד עצמאי, עובד לפרנסתו, ואיננו מסתבך בעבירות. לאחר ביצוע העבירות הוא היה בקשר עם שירות המבחן ומסר בדיקות שתן שכולן נמצאו נקיות משרידי סם.

בהתחשב במכלול הדברים, החלטנו להעמיד את תקופת המאסר בפועל של המערער על 3 חודשים בניכוי תקופת מעצרו.

המערער יישא את תקופת המאסר בעבודות שירות.

על המערער להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות, בתיאום עם הממונה על עבודות השירות, בתוך 10 ימים מהיום, כדי לתאם את פרטי עבודת השירות שלו.

הממונה על עבודות השירות ידווח לבית המשפט על ההתפתחויות.

יתר הוראות גזר הדין של בית המשפט קמא יעמדו בעינן.

ניתן והודע היום ב' סיוון תשע"ט, 05/06/2019 במעמד הנוכחים.