1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 17.4.18 בת"פ 22778-11-16.

כללי

1.       המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בגרימת חבלה חמורה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר, התפרעות והפרת הוראה חוקית. המערער נדון לעונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 12,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל.

2.       המערער הועמד לדין עם עוד שלושה אחרים. ואלה המעשים בהם הורשע: ביום 21.10.13 בשעה 02:30, הגיעו שוטרים לבית"ר עילית לאירוע של הקמת רעש. השוטרים ביקשו לתת דו"ח לנאשם מס' 4 בשל הרעש שהקים ובמקום נוצרה התקהלות של 10-20 צעירים, וביניהם המערער, אשר התגודדו סביב הניידת והפריעו לשוטרים במלאכתם. למקום הוזעקו שוטרים נוספים, ובניסיונם להרחיק את הצעירים מהמקום, ביקש שוטר מהמערער להזדהות, וזה סירב. השוטר הודיעו כי הוא מעוכב, אך זה התנגד לעיכובו, ותוך כדי כך החלה במקום התפרעות. השוטר ניסה לעצור את נאשם מס' 3, הפילו ארצה על מנת להשתלט עליו, ובין השניים החל מאבק, שאז הגיע המערער ובעט בפניו של השוטר על מנת למנוע ממנו מלעצור את נאשם מס' 3. כתוצאה מכך נשבר אפו של השוטר ונאשם מס' 3 הצליח להשתחרר מאחיזתו ולברוח. שוטר אחר ניסה לעצור את נאשם מס' 2 ונדרש להפעלת כוח על ידי מספר שוטרים על מנת להכניסו לניידת, תוך כדי שההתפרעות ליד הניידת נמשכת, ובמסגרתה יידו המתפרעים לעבר השוטרים חפצים שונים, ובכללם אבנים ובקבוקים. אגב כך, ירק המערער על הניידת ובעט בה. בנוסף לכך, הורשע המערער בעבירה של הפרת הוראה חוקית לאחר שביום 24.11.16 נמצא מחוץ לביתו, בעוד שאמור היה להיות במעצר בית מלא בתיק דנן.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותר להקלת עונשו של המערער וטוען כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער הינו חמור ואינו הולם את חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ואת מידת אשמו של המערער. בית משפט קמא לא התחשב בתסקיר שניתן בעניינו של המערער, בו התייחס שירות המבחן לסיבות שהביאו את המערער לבצע את העבירה ולנסיבות הנוגעות למידת יכולתו של המערער להימנע מהעבירה ולקבל אחריות מלאה על מעשיו. התסקיר מציג תמונת רקע קשה במיוחד, הכולל משברים קשים, טראומות ופגיעות קשות בחייו של המערער, מהם הושפעה אישיותו, ולטענת הסנגור, יש להתחשב בהם במכלול השיקולים לקולה. עוד נטען כי בתסקיר פורט גם כי בעבר הצליח המערער לעבור טיפול משמעותי, אך נראה כי יש צורך ממשי בהעמקת הטיפול. הסנגור טען גם כי בית משפט קמא שגה בכך שזקף לחובת המערער את העובדה שכפר בהאשמות, הגם שלכל נאשם נתונה הזכות לנהל הגנתו. יתרה מזו, במקרה דנן, שמיעת הראיות הייתה מצומצמת ולא היתה בהן מחלוקת על המעשה עצמו, כך שמצד המערער ישנה לקיחת האחריות שיש לזקוף לזכותו. כמו כן, המערער ביטא חרטה כנה כבר בשלב שיחתו עם המדובב בתא המעצר ויש להתחשב בכך. לפיכך, ההגנה מבקשת כי הדיון יידחה על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר שיקומו של המערער במסגרת טיפולית, וככל שלא יקבע כן, יש לקבוע את העונש ברף התחתון של מתחם הענישה. הוסף כי המערער אמר למדובב כי הוא רוצה לבקש סליחה מהשוטר ובאה הפנייה לתוכן תסקיר המבחן בעניינו.

          ב"כ המשיבה בקשה לדחות הערעור. נטען כי לא נפלה טעות בגזר הדין. אין להכניס הנסיבות האישיות לקביעת המתחם ולא נפל פגם בקביעת המתחם. המערער מוקם כמעט בתחתית המתחם למרות עברו ולכן העונש מאוזן. באה הפניה לפסיקה התומכת, כך נטען, בעונש שנגזר על המערער. הודגשה אלימות המערער וכן באה הפניה לעונשים שהוטלו על המעורבים האחרים.

תסקיר שירות המבחן

4

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו בן 23 שנים, רווק, גדל בעזובה רגשית, לאורך השנים התקשה לגלות יציבות בחייו ונוטה להגיב באופן אימפולסיבי במצבי לחץ וללא שיקול דעת. בעברו נקבעה אשמתו בעבירות רכוש ואלימות מהשנים 2011-2013, בגינן נדון לדרכי טיפול והצליח להיתרם מהם. באשר לעבירה הנוכחית, המערער קיבל אחריות חלקית לביצועה, התקשה לבחון את דפוסיו הבעייתיים ולהכיר באלימות שהפעיל כנגד השוטר, אך הצליח להביע אמפטיה כלפיו והתנצל על כך. הומלץ על צו של"צ בהיקף 250 שעות ומאסר על תנאי.

דיון

5.       במכלול השיקולים לקולה יש להביא בחשבון את גילו הצעיר ואת נסיבות חייו, כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע. המערער נקט בהתנהגות אלימה וביריונית כנגד שוטרים בעת מילוי תפקידם, במסגרת של אירוע מתפתח ובנסיבות בהן מתפרעים נוספים במקום תקפו את השוטרים ואת ניידות המשטרה. במעשיו הפגין המערער זלזול בוטה ותעוזה רבה וגרם לחבלת גוף של ממש לשוטר. לחובתו של המערער יש לזקוף מעורבותו בשישה תיקים מהשנים 2011-2013, בהם עבירות ממין הענין, ובכלל זה תקיפת עובד ציבור, היזק לרכוש במזיד והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינן נדון לדרכי טיפול, שלא היה בהן כדי להרתיעו מלבצע שוב עבירות אלימות כנגד שוטרים. כמו כן, בפני שירות המבחן קיבל המערער אחריות חלקית בלבד על ביצוע העבירות דנן. לפיכך, בנסיבות אלה, רב משקלו של אינטרס ההרתעה. בית משפט קמא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון המנחה את הערכאות הדיוניות להחמיר בעניינם של נאשמים התוקפים עובדי ציבור ולהשית עליהם עונשי מאסר לריצוי בפועל. כמו כן ובנוסף לכך, המערער הורשע גם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, כששהה מחוץ לביתו בעת שהיה אמור להיות במעצר בית מלא. גם התנהגות זו מעידה על זלזול בהליך השיפוטי והעדר מורא מהחוק ומחייבת עונש מרתיע. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו כי נפלה טעות וכי יש מקום להתערב בהם.

לפיכך, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום 3/2/19 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, במעמד ב"כ המערערת, ב"כ המשיב והמשיב עצמו.

5