1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד שפיק דרבאשי

ב"כ המשיבה עו"ד קרן בר מנחם

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 2363-04-16 (בית משפט השלום בראשל"צ) בעבירות של גניבת רכב ביחד עם אחר ממקום חנייתו בפתח תקווה, לאחר ששבר את החלון השמאלי הקדמי והניע את הרכב על ידי עקירת ההגה ומתג ההתנעה, החלפת מחשב הרכב ומחשב ניהול המנוע.

המערער לא הסתפק בכך אלא נסע לכיוון תחומי הרש"פ וכאשר הבחינו שוטרים בנסיעתו והקימו מחסום, הוא ביצע פניית פרסה, החל לנסוע במהירות וכאשר השוטרים דולקים בעקבותיו, עצר את הרכב וברח רגלית עד שנעצר על ידם.

המערער נידון ל-9 חודשי מאסר, ל-7 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו בגזר הדין, לתשלום קנס בסכום של 2,000 ₪ ולפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה ל-6 חודשים בפועל ול-6 חודשים על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

2

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער עותר לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על המערער מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות ולהעמידו במבחן, כפי שהמליץ שירות המבחן בתסקיר שהיה בפני בית משפט קמא ואשר הוצג גם בפנינו.

ב"כ המערער טוען כי מתחם העונש שראוי להתנהגותו של הנאשם הוא בין עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן, לבין מאסר לתקופה ארוכה יותר.

לטענתו, בית משפט קמא לא התחשב בתפיסת הרכב ובהחזרתו לבעליו ובמניע לגניבה, כפי שנטען על ידי המערער בפניו ובפני שירות המבחן.

כך טוען גם ב"כ המערער כי מדובר במי שהיה צעיר וחסר הרשעות קודמות בזמן ביצוע העבירות ומאסרו יחשוף אותו פעם נוספת לגורמים פליליים.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער וטוענת כי מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא, דהיינו, בין 9 חודשי מאסר לבין 18 חודשי מאסר, הוא מתחם ראוי ובית משפט קמא התחשב בכל הנסיבות לקולא שפורטו על ידי ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו ולא התעלם גם מהנסיבות לחומרה ובמיוחד מהודאתו החלקית של המערער.

ב"כ המערער הציג בפנינו במהלך הדיון את פסק הדין בעפ"ג 21707-01-17 (בית משפט מחוזי מרכז-לוד) שבו דחה בית המשפט ערעור שהגישה המדינה על עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך 6 חודשים שהוטל על ידי בית משפט קמא.

אין המקרה נושא הערעור שבפנינו דומה למקרה נושא הערעור הנ"ל שכן גם אם הנתונים דומים, הרי מדובר בערעור שהוגש על קולת העונש ועל פי ההלכה ערכאת ערעור לא נוטה בקלות להתערב בו אלא רק במקרים חריגים שלא היה המקרה שבפניו, וכנגד אי ההתערבות של בית משפט קמא הסכים המשיב להגדיל את סכום הפיצוי שחויב לשלם לבעל הרכב.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי מתחם הענישה שקבע הוא מתחם ענישה ראוי שכן המערער פגע בערכים המוגנים של קניינו של הציבור ובביטחונו כאשר יחד עם אחר, שאת זהותו לא גילה, גנב רכב ממקום חנייתו ופגע בביטחונו של הציבור כאשר נהג באותו רכב בצורה מסוכנת במרדף שנערך על ידי שוטרים שביקשו לעצור אותו.

3

מתחם הענישה אף תואם את מדיניות הענישה כפי שנקבעה על ידי בתי המשפט לערכאותיהם השונות, ובראשם בית המשפט העליון, אשר מחמירים בעבירות של גניבת רכב שהפכו למכת מדינה, וכאשר מדובר באזורנו, הן "מכת האזור".

בית משפט קמא התחשב במידה הראויה בכל הנסיבות המקלות שתוארו בפניו ובפנינו וכן באמור בתסקיר שירות המבחן אך אנו, כמוהו וכמו שירות המבחן, מתרשמים שהודאתו של המערער לא הייתה מלאה שכן הוא הודה במה שנתפס ולא הודה בזהותו או בזהותם של שותפיו לגניבת הרכב, אשר נגנב בצורה מתוכננת ומתוחכמת.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר והמערער לא השתתף בהליך טיפולי, ולו במסגרת פרטית, לאחר מתן גזר הדין נושא הערעור, העונש שהוטל על המערער הוא עונש סביר שאינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 29.6.17 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.