1

פסק דין

המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, שימוש במסמך מזויף, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי כתב האישום, המשיב, תושב יאטה, שהה בישראל ללא היתר וכאשר שוטר פנה אליו, הוא הציג בפניו מסמך מזויף הנחזה להיראות כרישיון עבודה בישראל, כשעל המסמך מוטבעת תמונתו ומופיעים פרטיו האישיים.

בית המשפט קמא סקר את נסיבותיו של המשיב ואת נסיבות ביצוע העבירות, קבע כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירות של המשיב הינו שבועיים עד שישה חודשי מאסר, וגזר עליו 21 ימי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.

מכאן הערעור.

המדינה טוענת כי מתחם העונש ההולם שנקבע בבית משפט קמא שגוי ויש לתקנו, ובהתאם לכך גם להתערב בעונש שהוטל על המשיב ולהחמירו. היא מפנה לחומרה המיוחדת של החזקת המסמך המזויף והשימוש בו ומפנה לפסקי הדין המרכזיים בהם נקבעו מתחמי ענישה ועונשים למקרים דומים.

2

ב"כ המשיב סומך את ידיו על גזר דינו של בית משפט קמא ומבקש שלא להתערב בו. הוא מדגיש את נתוני המשיב, גילו, העובדה שהוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת חברון - וטוען כי כניסת המשיב לישראל נועדה לצרכי פרנסה בלבד.

קראנו את הודעת הערעור, את פרוטוקול הדיון בבית משפט קמא ואת פסק דינו של בית משפט קמא, ושמענו את טיעוני הצדדים והגענו להסכמה כי דין הערעור להתקבל.

מתחם העונש ההולם לעבירת כניסה לישראל ושהייה בה שלא כדין, ללא עבירות נלוות, נקבע ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות כאלה הינו מאסר על תנאי עד חמישה חודשי מאסר בפועל ועל תנאי. בפסק דין זה, כמו בפסקי דין אחרים, הודגש כי המתחם מתאים רק למעשה של כניסה לישראל שלא כדין שלא נלווית אליו עבירה נוספת. כאשר מדובר בעבירה נוספת, דוגמת זיוף, המתחם חמור יותר וכך גם העונש.

דברים שנאמרו ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל - מדברים בעד עצמם: "ככל שהמדובר בשהיה קצרה מאוד בישראל, ניתן להסתפק במאסר על תנאי... כאמור, בשהייה שניה שלא כדין, העונש הראוי הוא מאסר בפועל לשם הרתעה ואורכו צריך להיגזר בנסיבות המקרה והנאשם, כך שיחוש שהדבר אינו כדאי ועם זאת, יובאו בחשבון נסיבות המצוקה. ברי, כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות, אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים וכן מאסר על תנאי וקנס".

העבירה של החזקת מסמך מזויף ושימוש בו, היא עבירה חמורה כשלעצמה. יוזכר, שבעוד שהעונש המירבי הקבוע לעבירת השהייה בישראל שלא כדין הינו שנת מאסר אחת, העונש על עבירת שימוש במסמך מזויף כדי לקבל דבר, הינו שלוש שנות מאסר.

בענייננו, אין המדובר בזיוף חובבני, אלא בזיוף ברמה גבוהה היכול בהחלט להטעות. המסמך נראה כתעודה מקורית ומוטבעת בו תמונת המשיב, פרטיו, סמלי המדינה והיחידות הצבאיות הנוגעות לענין ופרטי נותן האישור. נתונים אלה הם בהחלט נתוני חומרה שיש לתת להם משקל בקביעת מתחם העונש ההולם.

במקרה בעל נסיבות דומות שבא בפני בית המשפט בעפ"ג 44688-08-17, בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם של שלושה עד תשעה חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל. בית המשפט של הערעור אישר את המתחם ואת העונש. אמנם, נסיבות הנאשם שם חמורות יותר מאלה של המשיב, ואולם נתון זה נוגע רק לעונש ולא למתחם העונש ההולם.

3

בהתחשב במכלול הדברים, מתחם העונש ההולם לעבירה של שהייה בישראל שלא כדין ושימוש במסמך מזויף, צריך להיות גבוה ביחס לעבירה של שהייה שלא כדין כשלעצמה.

אנו סבורים שמתחם של שלושה עד תשעה חודשי מאסר, הוא מתחם הולם.

נתוניו של המשיב אכן טובים. הוא בחור צעיר, סטודנט. אין לו עבר פלילי וכניסתו לישראל נועדה לשם פרנסה והוא הודה במעשה וחסך זמן שיפוט. נסיבות אלה מצדיקות הטלת עונש בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם.

סופו של דבר, אנו מקבלים את הערעור וגוזרים על המשיב מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים ויום אחד, מיום מעצרו. העונשים הנלווים שנקבעו בבית משפט קמא, יעמדו בעינם.

ניתן והודע היום כ"ו אלול תשע"ח, 06/09/2018 במעמד הנוכחים.