1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד דורון שטרן

ב"כ המשיבה עו"ד קרן וקסלר

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 66139-03-16 (בית משפט השלום בראשל"צ) בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, בגניבת רכב בצוותא עם אחרים, בקבלת רכב גנוב בצוותא עם אחרים ובהסעת שב"חים בצוותא נושא 4 אישומים ובהחזקת חשיש שלא לצריכה עצמית ולצריכה עצמית נושא שני אישומים שצורפו.

המערער נידון ל-40 חודשי מאסר בפועל, ל-10 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, ל-6 חודשי מאסר ו-4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 5,000 ₪ ולתשלום פיצוי למתלוננים כמפורט בסעיף ו' לסיפא גזר הדין.

כמו כן נידון המערער ל-10 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה מיום שחרורו ממאסר ולשנת פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין.

2

הערעור מכוון כלפי עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא קבע מתחם ענישה כולל לכל האישומים נושא הרשעתו של המערער אלא קבע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהאישומים וכן הוא טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא הפעיל את עיקרון אחידות הענישה בין המערער לבין הנאשמים האחרים, במיוחד בינו לבין הנאשם 3, ולא התחשב במידה הראויה בנסיבות המקלות של המערער כפי שנטענו בפניו ובפנינו וכפי שהובאו בתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בית משפט קמא, גם אם לדעתנו מדובר בתסקיר שלילי.

ב"כ המשיבה טוענת כי נהג בית משפט קמא נכון כאשר לא קבע מתחם ענישה כולל לכלל האישומים נושא הרשעתו של המערער שכן מדובר באישומים שונים, באירועים שונים ובעבירות שונות בהם הורשע המערער.

באשר לטענת אי כיבוד עיקרון אחידות הענישה, טוענת ב"כ המשיבה כי המערער, על פי קביעת בית משפט קמא, היה הגורם הדומיננטי בעבירות נושא הרשעתו ואין מקום להשוות בין חלקו בביצוע העבירות לבין חלקם של האחרים, לרבות נאשם 3, כפי שהדבר עולה מהאישומים בהם הודה ולכן מדובר באבחנה מוצדקת בינו לבין הנאשמים האחרים ולא באפליה אסורה.

באשר לטענת ב"כ המערער לפיה בית משפט קמא לא התחשב במידה הראויה בנסיבותיו האישיות של המערער, מפנה ב"כ המשיבה לאמור בסיפא גזר הדין (עמ' 114-115) וכן היא מצביעה על התסקיר השלילי שהוגש לבית משפט קמא ממנו עולה כי באבחון קודם שנערך למערער הוא נפלט מהקהילה הטיפולית אליה הופנה וגם הפעם הופנה לקבוצה טיפולית אך היה בה פעם אחת בלבד ולא התייצב בפני שירות המבחן על מנת שיוכן תסקיר לגביו.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מתעלמים מחומרת התנהגותו של המערער אשר בית משפט קמא קבע, ובצדק, כי היה חוליה משמעותית בתוכנית העבריינית ובשרשרת גניבת כלי הרכב גם אם לא עמד בראש הפרמידה העבריינית והופעל על ידי אחרים.

אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא את הצורך להילחם בתופעה של גניבת כלי רכב והעברתם מעבר לקו הירוק על מנת לעשות בהם שימוש פלילי במכירתם או בפירוקם לצורך מכירת חלקיהם.

כך גם איננו מתעלמים מכך שהמערער צירף לתיק נושא הערעור שני תיקים של החזקת 125 גרם קנבוס שלא לשימוש עצמי ולהחזקת כ-5 גרם קנבוס לשימוש עצמי שנתפסו בחיפוש שנערך בדירתו.

מכל האמור לעיל עולה כי צדק בית משפט קמא כאשר החמיר בעונשו של המערער לעומת העונשים שגזר על הנאשמים האחרים, שכן מעשיו חמורים יותר וחלקו במעשיהם של האחרים גם הוא גדול יותר.

3

איננו מתעלמים מהתסקיר השלילי שהוגש לגבי המערער ומעברו הפלילי, גם אם מדובר במאסרו הראשון, ואנו שותפים להתחשבות בית משפט קמא בנסיבותיו המקלות של המערער, כמו הודאתו, היות מאסרו מאסרו הראשון, מעצרו במשך 3 חודשים מאחורי סורג ובריח בקשר לעבירות נושא כתב האישום ונסיבותיו האישיות כמתואר בעמ' 115 למעלה לגזר הדין.

חרף האמור לעיל, נראה לנו כי פער הענישה בין המערער לבין הנאשמים האחרים בכתב האישום נושא הערעור, מבלי להתעלם מחלקו של המערער, הוא פער המצדיק התערבות ערכאת ערעור וכך אנו עושים.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי המערער ירצה 33 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, החל מיום 2.3.16 ועד 27.5.16 ומיום 17.11.16 עד יום 19.1.17.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 66139-03-16 (בית משפט השלום בראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

הפיצוי שחויב המערער לשלם על ידי בת משפט קמא יקוזז מתוך הפיקדון שהופקד בתיק מ"ת

66138-03-16 (בית משפט השלום בראשל"צ) ובמידה ותיוותר יתרה, יקוזז גם הקנס במלואו או בחלקו מהפיקדון בתיק הנ"ל.