1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד גבאי ריכטר) מיום 9.8.20 בת"פ 7733-09-18.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בשנית בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, ונדון ל - 300 שעות של"צ, 8 חודשי מאסר על תנאי, והתחייבות עצמית. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר המותנה.

2

2.       ואלה המעשים: ביום 30.4.18 בשעה 10:40, בירושלים, בשעה שהמערער נהג ברכב, עוכב על ידי שוטר לצורך בדיקה שגרתית. לאחר שפרטיו של המערער נבדקו על ידי השוטר ונמצא כי הוא דרוש לחקירה משטרתית, ביקש השוטר מן המערער לצאת מהרכב. בעת שיצא המערער מרכבו, החזיק להב של סכין יפנית באורך 10 ס"מ.

טענות הצדדים     

3.       ב"כ המערער עותר להקלת עונש המאסר המותנה שהוטל על המערער וטוען כי העונש שהוטל עליו הינו חמור ואינו מתחשב בגילו הצעיר של המערער, בכך שהוא הודה בהזדמנות הראשונה מבלי שהובטח לו דבר, חסך זמן שיפוטי יקר, נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה. עוד נטען כי עונש המאסר המותנה שהוטל על המערער אינו מתיישב עם עקרון ההלימה וחורג מהענישה הנוהגת במקרים דומים ואף חמורים מהמקרה דנן.

4.       ב"כ המשיבה טענה, בתמצית, כי בית משפט קמא ביקש להבטיח שהמערער לא יחזור על מעשיו ואם ייעשה כן, יוטל עליו עונש בהתאם. אין מקום להטריח את ערכאת הערעור בעניין מסוג זה. לפיכך יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

5.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 20 שנים, רווק, מתגורר בירושלים. בחודש דצמבר 2018 שוחרר המערער מעונש מאסר בפועל בן 8 חודשים בגין שתי עבירות של ניסיון לתקיפת שוטר. באשר לעבירה בתיק דנן, לקח המערער אחריות חלקית בלבד למעשיו. שירות המבחן העריך כי במצבי דחק עלול המערער לפעול באופן לא אדפטיבי בהיעדר כלים מתאימים וגבולות פנימיים חזקים. עוד הוערך כי המערער אינו בשל כיום לטיפול מעמיק ובחינת עצמית, וכל אלה מהווים גורמי סיכון להישנות העבירה. מעת ביצוע העבירה לא נפתחו לו תיקים חדשים. הומלץ על של"צ בהיקף 250 שעות לצד עונש מותנה.

דיון

6.       דין הערעור להידחות.

3

כלל הוא, כי ערכאת הערעור אינה גוזרת מחדש את העונש, אלא בוחנת את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית, וכי התערבותה בעונשים שנגזרו שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות מהותית, או כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הראויה. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, הואיל ולא נפלה כל טעות מהותית בגזר הדין.

7.       לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, הבעת חרטה וגילו הצעיר. כמו כן, מעת ששוחרר המערער ממאסרו לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. עם זאת, העבירה של החזקת סכין הנה עבירה חמורה, אותה הגדיר המחוקק כעבירה מסוג "פשע", ובשל השכיחות של ביצועה ובשל פוטנציאל המסוכנות הטמון בה קוראת הפסיקה להחמרת הענישה כנגד נושאי סכינים. כמו כן, בצד הודאתו של המערער, מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו עולה כי המערער לוקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו ומתקשה להכיר בחומרתם. בנוסף, אין מדובר בהרשעה ראשונה. לפיכך, בנסיבות דנן, מתחזק משקלו של אינטרס ההרתעה והעונש הצופה פני עתיד שהוטל על המערער בגזר הדין, גם אם הוא על הצד המחמיר, מקובל עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בו.

אשר-על כן, הערעור נדחה.

פסק הדין יישלח לצדדים (בהסכמה).

ניתן היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.