1

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה שפירא) מיום 10.2.20 בת"פ 59557-12-18.

כללי

1.       המערער הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של גניבה, זיוף ושימוש במסמך מזויף. המערער נדון לעונשים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע לפי פרק יא' לחוק העונשין, 3 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה מסוג עוון לפי פרק יא' לחוק העונשין, ופיצוי למתלוננת בסך 140,000 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2

2.       המערער היה בן זוגה של המתלוננת במשך כשמונה שנים ולהם ילדה משותפת. ואלה המעשים: בסוף שנת 2015 נטל המערער מביתם המשותף, ללא הסכמת המתלוננת, שני פנקסי המחאות של המתלוננת. במהלך החודשים דצמבר 2015 עד יולי 2016 זייף המערער 26 המחאות מתוך הפנקסים שגנב, כתב עליהן את הסכומים ושמות המוטבים וחתם את שמה של המתלוננת. באמצעות ההמחאות שזייף שילם המערער תשלומים שונים, העביר כספים לאחרים ומשך כספים עבור עצמו. הסכום הכולל של ההמחאות שזייף המערער הוא 139,688 ₪. לאחר שהמתלוננת גילתה את דבר מעשיו של המערער, היא ניסתה לבטל את ההמחאות, אך הדבר לא עלה בידה. כתוצאה מכך אף ננקטו נגדה הליכי הוצאה לפועל.

טענות הצדדים     

3

3.       ב"כ המערער עותר להטיל על המערער עונש לריצוי בעבודות שירות ולהקטין את שיעור הפיצוי שהוטל עליו. לדבריו, המערער הודה והורשע בעבירות מסוג עוון, שהעונש המקסימלי בגינן הוא שלוש שנות מאסר, ולעמדת ב"כ המערער, מתחם הענישה בגינן צריך להתחיל מחודשים בודדים של מאסר שיכול שירוצה בעבודות שירות, שלא כפי שקבע בית משפט קמא באופן המחמיר עם המערער. עוד נטען, כי בעניינו של המערער יש לחרוג לקולה ממתחם הענישה נוכח קיומם של שיקולי שיקום כבדי משקל. המערער נטל אחריות מלאה למעשיו והביע חרטה כנה, הוא גילה אמפטיה כלפי המתלוננת, ושירות המבחן המליץ על שילובו בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן. לפיכך, לעמדת ההגנה, שליחתו של המערער למאסר בנסיבות אלה תסכל את האפשרות להטיל עליו צו מבחן. כמו כן, נטען כי המערער הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, ויש להתחשב בכך שביצע את את המעשים בהיותו תחת לחץ נפשי גדול וחובות כספיים אליהם נקלע, והוא אף אושפז בגין דיכאון אליו נקלע. עוד נטען, כי שיעור הפיצוי שהטיל בית משפט קמא הינו מלוא סכום הנזק הישיר שנגרם למתלוננת, באופן שאינו הולם את עקרונות הטלת פיצוי בפלילים. הוסף, כי מדובר במערער שמתוך חרדה ולחץ כלכלי ביצע את המעשים אך בתסקיר מצוין כי מדובר באדם נורמטיבי, זו מעידה אחת, והסיכון הנשקף ממנו הוא נמוך ועל כן בית משפט קמא חתר תחת תכלית החוק. עוד נטען, כי לא ניתן משקל מספיק לנסיבותיו של המערער, לאמור בתסקיר ולא ניתן משקל הולם לחלוף הזמן. כתב האישום הוגש בחלוף כשלוש שנים מיום הגשת התלונה. כן באה הפניה למכתבה של המתלוננת שביקשה שלא להחמיר עם המערער, ולכך שלמערער ולמתלוננת בת משותפת כבת 10 הנמצאת במשמורת משותפת ולילדה תיגרם טראומה קשה אם אביה ייעלם מחייה למספר חודשים והקשר ביניהם ייפגע. על כן נטען כי ניתן להסתפק בעבודות שירות וצו מבחן.

          ב"כ המשיבה ביקש לדחות הערעור. אמנם התלונה הוגשה ב - 2016, אולם זאת בגין גניבת פנקסי השיקים, ולאחר מכן, במשך חודשים, המערער פיזר שיקים למכביר והתיק נחקר עד סוף שנת 2016. אמנם המערער ללא עבר פלילי ומצבו הכלכלי היה קשה, אך לא מדובר בפעולה רגעית אלא במעשים נמשכים שהשתרעו על פני חודשים בהם לא חשב על בתו. אכן, גם במצבו של המערער ניתן לטעון לשיקומו, אולם המערער לא פיצה את המתלוננת וניתן היה להתייחס לבקשתו העונשית לו היה מתקן את העוול. על כן, לגבי עמדתה של המתלוננת שבאה לידי פירוט במכתבה, נטען כי אין מקום להתחשבות בשלב זה בעמדתה.

          מכאן, כך נטען, יש לדחות את הערעור.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הוא בן 53 שנים, רווק ואב לילדה בת 9, עובד באופן חלקי, ללא הרשעות קודמות. על רקע גילוי העבירות הסתיים הקשר הזוגי שלו עם המתלוננת שנמשך 8 שנים. הוא פנה לבית חולים, אושפז בשל דיכאון ושוחרר כעבור יומיים. המערער מסר כי ביצע את העבירות על רקע חובות שצבר. הוא הודה בביצוע העבירות ולקח אחריות על מעשיו, ביטא אמפטיה כלפי המתלוננת, אך שירות המבחן התרשם כי הוא עדיין אוחז בדפוסי החשיבה וההתמודדות שעמדו ברקע לביצוע העבירות. הומלץ על הטלת צו מבחן למשך שנה, לשם שילובו בקבוצה טיפולית. הטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה.

5.       הממונה על עבודות השירות בדק את המערער ומצא כי הוא מתאים לריצוי עבודות שירות.

דיון

4

6.       לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה, העדר הרשעות קודמות. מאידך, לחובת המערער נזקפת חומרת העבירות שביצע לאורך תקופה ארוכה בת כשמונה חודשים, באופן שהצריך מידה של תכנון ותחכום והתבצע תוך ניצול הגישה שהיתה לו למסמכיה האישיים של המתלוננת, שהיתה בת זוגו, ועל רקע הגישה שניתנה לו על ידה לסייע לה בניהול ענייניה הכספיים וגישה לחשבונות הבנק שלה. סכומי הכסף שקיבל המערער לידיו הינם גבוהים. עם זאת, לאור עמדתה של המתלוננת עצמה כפי שפירטה במכתבה, ולפנים משורת הדין, נראה כי ניתן לקבל את הערעור במובן זה שעונש המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות כאמור בחוות דעת הממונה.

          המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בעבודות שירות ביום 21/2/21.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"א, 31 ינואר 2021, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.