1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד מור עטיה

ב"כ המשיבה עו"ד גל רוזנצוויג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 4262-03-157 (בית משפט השלום בכ"ס) בפציעה תוך שימוש בסכין יפנית כשפצע את אחיינו וגרם לו חתך באורך 15 ס"מ כפי שנראה מחבישתו בתמונה שהוצגה בפנינו.

המערער נידון ל-14 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, ל-6 חודשי מאסר על תנאי, ל-3 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולתשלום קנס בסך 1,500 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער עותר לקבל תסקיר משלים של שירות המבחן לגבי המערער, וזאת לאחר שהמערער מתחייב לשתף פעולה עם שירות המבחן ולהצביע על נתונים שיש בהם כדי להפחית מעונש המאסר עד כדי מתן אפשרות לרצותו בעבודות שירות, כפי שניתן בפסיקה שהציג בפנינו.

2

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נתן דעתו במידה הראויה לסולחה שנכרתה בין המערער למתלונן לאחר שהמערער פיצה את המתלונן בסכום של 100,000 ₪ וכן הציג בפנינו תצהיר של המתלונן, שבין לבין נעצר בגין עבירה אחרת, לפיו המערער דואג לו, מביא לו ציוד לכלא, מגיע לדיונים בעניינו ומימן את עורך דינו הפרטי.

עוד טוען ב"כ המערער שאין מקום לתרעומת שהביע שירות המבחן על ניתוק הקשר בינו לבין המערער, ביוזמת המערער, שכן באותה תקופה ניהל המערער ויכוח עם שירות המבחן באשר למקום ביצוע בדיקות השתן, אשר נמסרו על ידו לאחר מכן ונמצאו נקיות מסמים.

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי להיות האירוע נושא גזר הדין מעידה חד פעמית מצידו של המערער, שכן מדובר בצעיר שאין לו עבר פלילי, הוא הודה וחסך את עדותו של המתלונן והדבר הסתיים בכך שפיצה אותו בסכום של 100,000 ₪.

ב"כ המערער טוען כי גם אם בית משפט קמא היה אמור להתחשב בשני התסקירים של שירות המבחן, אין בהם כדי לגרום להטלת מאסר שלא ניתן לרצותו בעבודות שירות, ולמצער, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה שקבע בית משפט קמא מעבר לרף התחתון שלו.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער, מצביע על האמור בשני תסקירי המבחן שהיו בפני בית משפט קמא וטוען כי אין מקום לקבל תסקיר משלים לגבי המערער.

לטענתו, חומרת התנהגותו של המערער וחומרת הפציעה של המתלונן כתוצאה ממנה, כאשר בוצעה על ידי סכין יפנית שאמנם הוחזקה לצורך עבודתו של המערער, מצדיקות מתחם ענישה שהוא חמור יותר מעבר לרף התחתון שנקבע על ידי בימ"ש קמא.

ב"כ המשיבה טוען כי גם אם מתחם הענישה היה נכון ברף התחתון שלו, הרי לאור האמור בתסקירי המבחן עונש המאסר על המערער אינו מצדיק התערבות ערכאת ערעור.

אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא את חומרת מעשיו של המערער שפגעו בגופו ובביטחונו של המתלונן, כאשר בוצעו על רקע ויכוח סתמי של המערער עם המתלונן, אחיינו, כאשר המערער לא שלט על כעסו ופצע אותו פציעה קשה בפניו.

גם אם המערער לא התכוון לפצוע את אחיינו, כפי שטען, הרי שכאשר עשה שימוש בסכין יפנית שכיוון לעבר חלקו העליון של גופו של המתלונן, שהיה ישוב ברכבו באותו זמן, צפה את הנזק שנגרם לו.

3

כך גם צדק בית משפט קמא כאשר קבע שהעובדה שהתנהגות המערער לא הייתה מתוכננת והראיה לכך שהמערער דקר את המתלונן בסכין ששימשה אותו לעבודתו, אין בה כדי להקל במידה שמבקש ב"כ המערער להקל מהעונש נושא הערעור.

בית משפט קמא קבע נכונה את מתחם הענישה שנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר ולקח בחשבון במיקום המערער בתוך מתחם הענישה את אורח חייו הנורמטיבי ללא עבר פלילי, את פטירת אביו וסיוע המערער לאמו בפרנסת הבית, את נסיבות חייו של המערער בילדותו ואת החרטה שהביע על פציעתו את המתלונן, שבאה לביטוי בסולחה שנערכה ביניהם ובפיצוי ששילם לו.

כפי שנאמר, אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא ועם ב"כ המשיבה את חומרת התנהגותו של המערער באירוע נושא גזר הדין, אך נראה לנו כי גם חרף האמור בתסקיר השני של שירות המבחן, שהוא שונה מהאמור בתסקיר הראשון מסיבות הקשורות במערער, מן הראוי היה לקחת בחשבון במיוחד את הסולחה שנערכה בין המערער למתלונן, שבאה למימוש לא רק בתשלום פיצוי בסכום נכבד של 100,000 ₪ אלא גם באמור בתצהיר המתלונן שהוצג בפנינו ומטבע הדברים לא היה בפני בית משפט קמא, נתון שאנו לוקחים בחשבון כנימוק משמעותי לקבלת הערעור.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה 10 חודשי מאסר בפועל חלף 14 חודשי מאסר שנקבעו על ידי בית משפט קמא.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 42627-03-17 (בית משפט השלום בכ"ס) יעמדו בתוקפם.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 16.4.18 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר הדין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

4