1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' ס' הנשיא השופט שמואל הרבסט) מיום 27.1.20 בת"פ 42158-02-19.

כללי

1.       המשיב הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן בסחר בסם מסוכן (ריבוי עבירות) והדחת קטין לשימוש בסם (ריבוי עבירות) ונדון ל- 300 שעות של"צ, 6 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות עצמית, קנס בסך 3,000 ₪, 6 חודשי פסילה מותנית של רישיון הנהיגה וצו מבחן למשך שנה. הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

2.       ואלה המעשים: בימים 15.12.18, 16.1.19, 6.2.19, וכן בין החודשים 11/18-2/19 במשך כ-18 הזדמנויות שונות, מכר המשיב לשני קטינים שונים סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים שונים אשר נעו בין 1-3 גרם, בתמורה שנעה בין 70-100 ₪ עבור כל גרם.

טענות הצדדים     

3

3.       המערערת טוענת כי בית משפט קמא שגה בכך שחרג באופן קיצוני לקולה ממתחם הענישה שקבע ולא גזר על המשיב עונש ההולם את חומרת העבירות בהן הורשע. מדובר בעבירות חמורות ובנסיבות ביצוע המחייבות ענישה הולמת ומרתיעה, בהן יש לתת משקל בכורה לעקרון ההלימה. המשיב פנה לקטין וחשף אותו לשימוש בסמים. סיכויי השיקום של המשיב אינם מצדיקים חריגה מהמתחם. ההתחשבות בשיקול השיקום היתה צריכה להיעשות, לכל היותר, כשיקול בגזירת העונש בתוך המתחם וזאת באופן מידתי. נגע הסמים הינו מכת מדינה והפסיקה קוראת להטלת ענישה מחמירה כחלק מהמלחמה הכוללת בכל חוליה מחוליות שרשרת הפצת הסם. מתסקירי שירות המבחן עולה כי המשיב הביע מוכנות להתמודד עם דפוסי התנהגותו בצורה כנה ופתוחה רק לאחר הקלות משמעותיות בתנאי שחרורו, ושירות המבחן התרשם כי הוא זקוק לתהליך ארוך ומשמעותי על מנת לשנות לעומק את דפוסי התנהלותו וחשיבתו. כמו כן, המשיב עבר הליך טיפול פרטני של שיחות עם מטפלת פעם בשבוע ולא ניתן לומר כי די בטיפול זה כדי להוות שיקום מהעבירות שביצע. לעמדת המערערת, האיזון הנדרש בין אינטרס השיקום ויתר תכליות הענישה מחייב החמרה בעונשו של המשיב באופן ההולם את נסיבות המקרה. הוסף כי יש להתחשב בעיקרון ההלימה כאשר מדובר בטיפול שאינו ארוך ואינו אינטנסיבי. העונש שהוטל אינו מתקבל על הדעת, בית משפט קמא חרג במידה ניכרת מהעונש הראוי וגם הליך השיקום, אם יתקבל, אינו מצדיק חריגה כה משמעותית, שכן מדובר בתקופה קצרה ולא משמעותית שאינה עולה כדי שיקום אינטנסיבי וממושך.

ב"כ המשיב טענה כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את העדפת הפן השיקומי במסגרת שיקולי הענישה. לעמדתה, החלטת בית משפט קמא מבוססת על איזון נכון בין כלל השיקולים וגזר את דינו של המשיב באופן שאין להתערב בו בערכאת הערעור. נטען כי המשיב עבר הליך שיקומי משמעותי, הוא שיתף פעולה עם שירות המבחן, נבדק ונמצא נקי משימוש בסמים. למשיב אין הרשעות קודמות ושירות המבחן התרשם כי מדובר באדם צעיר שגדל בסביבה נורמטיבית, הוא בעל יכולות אישיות ומוטיבציה לנהל אורח חיים תקין ומתפקד. המשיב לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה על ביצועם. כמו כן, ההליך המשפטי היווה עבורו גורם מעורר הרתעה ומציב גבולות. שירות המבחן העריך כי השינוי שעבר המשיב וההליך הטיפולי הפחיתו את מסוכנותו והמליץ על עונש של"צ בהיקף נרחב כעונש הולם וראוי שיבוצע במרכז קהילתי בתפקיד עזרה בספרייה ומזכירות. הסנגורית סבורה כי שליחתו למאסר בפועל תגרום לו להתדרדר שוב ולכך שיחבור לחברה שולית. עוד נטען כי האינטרס החברתי ייצא נשכר מהצלחת ההליך השיקומי, המשרתת לא רק את האינטרס האישי שלו, שכן המשיב חוזר לחברה כאדם נורמטיבי ופרודוקטיבי, שבכוחו לתרום לחברה. הוסף כי המשיב מקפיד עד היום ללכת לטיפול השיקומי, הוא ממשיך במסלול של לימודים וחווה לאחרונה משבר חמור כשאימו עברה אירוע רפואי קשה מאוד וכיום היא מתפקדת בכ - 60%, תוך שהמשיב מסייע לה כלכלית ונפשית. למרות זאת, הוא לא התדרדר שוב לשימוש בסמים והשהות במעצר ממש ובהמשך במעצר בית, הרתיעו אותו שלא לחזור על ביצוע העבירה. לפיכך, עותרת הסנגורית לדחיית הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4

4.       מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המשיב עולה כי הוא כבן 29 שנים, רווק, עד למעצרו התגורר בבית אימו בירושלים ועבד במסעדה, ללא הרשעות קודמות. לאורך השנים נעדר יציבות תעסוקתית. מסר כי מאז גיל 16 עושה שימוש בקנאביס. ביחס לביצוע העבירות דנן, המשיב לקח אחריות לביצוען ומסר כי ביצע את העבירות כדרך להרווחת כסף קל ולממן אמצעותו את הצריכה העצמית שלו. המשיב השתתף בטיפול פרטני עם מטפלת בתדירות של פעם בשבוע במסגרת שירות המבחן ומסר בדיקות נקיות מסמים. המטפלת מסרה כי הוא מגיע למפגשים ומוסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם, אך הוא זקוק לתהליך ארוך ומשמעותי על מנת לשנות לעומק את דפוסי התנהלותו וחשיבתו. שירות המבחן העריך כי למשיב נטייה מושרשת לטשטוש קשיים, וכי הוא נוטה להתנהלות בלתי מאורגנת שיש בה לקיחת סיכונים משמעותיים לצד התנהלות חרדתית. שירות המבחן סיכם והעריך כי המשיב מצוי בתחילת הליך של שינוי ונדרש להמשך הליך טיפולי ארוך ומשמעותי והמליץ להטיל עליו שלץ בהיקף של 300 שעות, עונש מותנה וצו מבחן למשך שנה.

דיון

6.       לזכות המשיב עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, הבעת חרטה, והעדר הרשעות קודמות. מאידך, לחובת המשיב נזקפת חומרת העבירות שביצע. עבירות הסמים הינן עבירות חמורות, הפוגעות לא רק במשתמשים בסם אלא בחברה בכללותה. מדובר בעבירות נפוצות, קלות לביצוע, בצידן רווח כספי לא מועט ומתחייבת בגינן ענישה הולמת ומרתיעה. במקרה דנן, העבירות בוצעו לאחר שהמשיב רכש את הסמים באתר טלגראס ומכר אותם לשני קטינים כדרך לממן את התמכרותו שלו. עם זאת, יש להוסיף, במסגרת השיקולים לקולה, כי המשיב שהה במעצר ממש תקופה של חודשיים ולאחר מכן, למשך מספר חודשים, במעצר בית מלא, ולאחר מכן במעצר בית חלקי. אכן, יש לשאול, בין היתר, מהו העונש ההולם למעשי המשיב, אך עם זאת לא ניתן להתעלם מהליך השיקום המשמעותי אותו עבר המשיב, וכפי שצוין גם בגזר הדין, המשיב שינה כיוון בחייו. לפיכך, אם כי לא בלי היסוס ולפנים משורת הדין, ניתן לומר כי בנסיבות הכוללות, חריגתו של בית משפט קמא ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום הנה סבירה וניתן שלא להתערב בה.

          על כן הערעור נדחה.

          המשיב יחל בביצוע השל"צ עד ליום 30/10/20.

5

ניתנה היום, כ"ד אלול תש"פ, 13 ספטמבר 2020, במעמד ב"כ המערערת, ב"כ המשיב והמשיב עצמו.