1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אביטל חן) מיום 22.3.15 בחמישה תיקים שנדונו במאוחד: 21025-02-13, 21698-11-12, 5591-12-12, 10387-08-13, 22962-08-14.

          כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בחמישה כתבי אישום בעבירות הבאות: החזקת אגרופן, גניבה, תקיפה ע"י שניים, קשירת קשר לביצוע עוון וגניבה, התפרצות, גניבה, ניסיון גניבת רכב והונאה בכרטיס חיוב. ואלה המעשים: המערער פרץ עם שניים אחרים לבית וגנב רכוש ומפתחות רכב, עימם, לאחר מכן, ניסה לגנוב את הרכב; באמצעות שני כרטיסי אשראי שגנב המערער באותה התפרצות, ביצע המערער 20 עבירות הונאה בכרטיס אשראי, ובכלל זה רכש ביחד עם אחרים פרטי לבוש שונים, שילם עבור ארוחה במסעדה ורכש מוצרים שונים בחנות מיני מרקט; המערער החזיק אגרופן בעת שישב עם קטין ברכבו; המערער גנב בקבוק וודקה מחנות; המערער קשר קשר עם אחר לגניבת 4 בקבוקי ויסקי; המערער, ביחד עם קטין תקף קטין אחר. בגין מעשים אלה נדון המערער לעונש מאסר בפועל לתקופה של 23 חודשים, שני מאסרים על תנאי ופיצוי למתלונן. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

          הערעור - טענות הצדדים

3

2.       ב"כ המערער טוען כי המערער הינו "בגיר צעיר", ויש להתחשב בכך שביצע את המעשים על רקע חוסר בגרות והפעלת שיקול דעת מוטעה נוכח גילו הצעיר בזמנים הרלבנטיים. הודגש כי מדובר במאסרו הראשון של המערער והנזקים הצפויים למערער הינם משמעותיים. כמו כן, הודגש כי המערער קיבל אחריות על מעשיו, ביצע צירוף תיקים, הודה במיוחס לו והביע חרטה. עוד נטען כי יש להתחשב בנסיבות חייו של המערער, ובסיכויי השיקום שלו. באה הפנייה לפסיקה התומכת בנימוקים הנטענים ולמכתבו של המערער בדבר חרטה.

3.       מנגד, טענה המשיבה כי אין מקום שערכאת הערעור תתערב בגזר הדין, שכן מדובר בעונש סביר. מדובר במערער שביצע מקצת העבירות שעה שהיו תלויים נגדו הליכים משפטיים. מדובר בהחמרת המעשים משלב לשלב ובאה הפנייה לתסקירים בהם, בתחילה, הכחיש המערער את ביצוע העבירות.

תסקיר שירות המבחן

4.       בעניינו של המערער הוגשו 3 תסקירים, מהם עולה כי המערער הינו יליד 15.8.93, בן למשפחה נורמטיבית ומתפקדת. לא גויס לצבא בשל אי התאמה ועד למעצרו עבד בעבודות מזדמנות. שירות המבחן התרשם כי למערער דפוסי התנהגות אימפולסיביים והוא מתקשה לקבל סמכות וגבולות. עד למעצרו התנגד המערער לשיתוף פעולה עם שירות המבחן והתכחש לקיומה של בעיה בהתנהגותו. בתסקיר המשלים דווח כי המערער הודה במיוחס לו והביע חרטה ורצון לשקם את חייו. הומלץ על תקופת מאסר קצרה.

דיון

5.       דין הערעור להידחות.

4

5

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, קבלת האחריות על מעשיו והבעת חרטה. כמו כן, לזכות המערער עומד גילו הצעיר. המערער ביצע את העבירות בהיותו בטווח הגילאים 18 - 20 שנים, טווח בו ניתנת חשיבות לשיקולי שיקום הנאשם. מנגד, לחובתו של המערער עומדים המעשים החמורים שביצע. שלא כנטען, מדובר במעשים שבוצעו בתחכום, מרביתם לאחר תכנון מראש וביחד עם אחרים בנסיבות המלמדות על חומרתם. המערער פרץ לבית ביחד עם שני אחרים, לאחר שהשלושה בילו קודם לכן באותו בית כאורחים של קטינה המתגוררת שם. בסמוך לאחר אותו ביקור, פרץ המערער ביחד עם חבריו לבית דרך אחד החלונות, פגע בקניינם, בבטחונם ובזכותם לפרטיות של מארחיו, וגנב מביתם פרטים רבים, ובכלל זה מחשב נייד, תכשיטים, מסמכים אישיים כגון תעודת זהות ורישיון נהיגה, מכשיר טלפון נייד, 5 פנקסי שיקים, ו - 3 כרטיסי אשראי. רכוש זה לא הושב לבעליו. ניסיונו של המערער וחבריו לגנוב את הרכב באמצעות המפתחות שגנבו מהבית, נכשל אך משום שלא הצליחו לנטרל את קודן הרכב. המערער לא הסתפק בזאת, אלא ביצע 20 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב בסכום כולל נכבד של כ- 4,500 ₪ במשך יממה אחת באמצעות כרטיסי האשראי שגנב מאותו בית. המערער ביצע עבירות אלה חודשים ספורים לאחר שהחלו להתנהל ההליכים המשפטיים בכתבי האישום האחרים נגדו, באופן המלמד כי לא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולעבור על החוק. באשר לגניבת בקבוק הוודקה, המערער החביא את הבקבוק תחת חולצתו במטרה להתחמק עם השלל. כמו כן, בגניבת 4 בקבוקי הוויסקי הפגין המערער תחכום ותכנון מראש, בעת שהגיע עם אחר לחנות כשהוא מצויד מראש בקאטר. המערער עטף את הבקבוקים בפרטי לבוש, הכניסם לתא הלבשה, שם הסיר מעליהם את זמזמי הביטחון באמצעות הקאטר והסליקם בתיק גב שהיה עמו. באשר לתקיפת הקטין, המערער פעל ביחד עם אחר מול אותו קטין לבדו מחוץ למועדון, לאחר שהלה ניסה להימלט מהמקום והשניים דלקו אחריו, תפסוהו והיכוהו יחדיו כשהוא מוטל על הארץ. המערער הורשע גם בהחזקת אגרופן שלא למטרה כשרה. במקרה דנן, עונשו צריך להלום לא רק את חומרת מעשיו, אלא גם לבטא את ההרתעה הנדרשת למניעת הישנות מעשים כאלה בעתיד. בנסיבות אלה נדרש מסר חד משמעי ובהיר לעתיד לבוא על מנת שהמערער יפנים את אחריותו למעשיו וימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד. גזר דינו של בית משפט קמא הנו סביר ולא מצאנו מקום להתערב בעונשים שהוטלו על המערער.

אשר-על-כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.